:

בוהדנה מטיאש: אני נרדמת לצדך ילדה

In נקודתיים: 15 on 4 ביוני 2022 at 10:42
אֲנִי נִרְדֶּמֶת לְצִדֵּך יַלְדָּה
כָּל כָּך שָׁקֵט כָּאן
אֵין יוֹתֵר אַף אֶחָד מִלְבַד צִפֳּרִים
וְכָּל כָָּך הַרְבּה כָּל כָָּך הַרְבּה שֶׁמֶשׁ וְאוֹר
אֲנִי נִרְדֶּמֶת וְאַתָּה אוֹמֵר שֶׁאֲנִי כֹּה חַסְרַת דְּאָגָה 
וּרְגוּעָה כְְּדֶשֶׁא שֶׁאֲנִי שְׁקוּפָה כְּנָהָר הַנּוֹשֵׂא אֶת מֵימָיו
מִמֶּרְחַקִּים אַתָּה אוֹמֵר שְׁאַתָּה רוֹאֶה אֶת גּוּפִי 
זוֹרֵם כַּחֲלוֹמוֹת הַיָּפִים בְּיוֹתֵר בָּעוֹלָם הֵם צָפִים כְּדָגִים
וְאַתָּה לֹא מַצְלִיחַ לִתְפֹּס אַף לֹא אֶחָד מֵהֵֶם
אַתָּה אוֹמֵר שֶּכְּשֶׁאֲנִי יְשֵׁנָה אַתָּה מְדַמְיֵן אֵיך בֵּין הַחוֹלוֹת
בַּאָבִיב נִשְׁפָּך נִילוּס אַתָּה אוֹמֵר שֶׁאַתָּה יוֹדֵעַ
אֵיך סְנוּנִיּוֹת וְיוֹנִים מִתְעוֹפְפוֹת בְּחִפָּזוֹן עַל פְּנֵי הַמַּיִם
אֵיך הֵן צוֹעֲקוֹת שָׁעוֹת אֲרֻכּוֹת כְּשֶׁהֵן מְאַבְּדוֹת אֶת נוֹצוֹתֵיהֶן
וְנִרְגָּעות רַק בַּשְׁקִיעָה וְהַחֲלוֹמוֹת שֶׁלִי
מַַמְשִׁיכִים לָצוּף בְּרֹגַע בְּדִיּוּק כְּמוֹ לִפְנֵי-כֵן
וְאָז אַתָּה אוֹמֵר שֶׁאִלּוּ הָעוֹלָם הָיָה הֲכִי פָּשׁוּט כְּמוֹ הַחֲלוֹמוֹת שֶׁלִי
אַף אֶחָד לְעוֹלָם לֹא הָיָָה פּוֹגֵעַ בְּאַף אֶחָד
אַף אֶחַד לֹא הָיָה מַכְאִיב לְאַף אֶחָד
אַתָּה מְנַשֵּׁק אוֹתִי בַּמֶצַח 
וַאֲנִי מְחַיֶּכֶת מִתּוֹךְ נִמְנוּם וּמוֹדָה לְךָ עַל הַכֹּל הֲרוּסָה
אֲנִי נִרְדֶּמֶת לְצִדֵּך יַלְדָּה

מאוקראינית: דיאנה שפירא

засинаю при тобі дитиною тут так тихо і поруч більше нікого немає тільки пташки й так багато так дуже багато сонця і світла засинаю а ти говориш що я так само безтривожна й спокійна як трава що я прозора як річка що несе свої води здалеку кажеш що бачиш як тілом моїм протікають найгарніші у світі сни пропливають як риби а тобі ніяк не вдається жодну із них зловити кажеш що коли сплю ти уявляєш як поміж пісків навесні розливається ніл кажеш що знаєш як понад водами метушливо літають ластівки й голуби як вони довго кричать як гублять пір’я і затихають тільки із заходом сонця а мої сни все далі як і були залишаються дуже спокійні кажеш тоді що якби світ був такий самий простий як мої сни ніхто би нікого ніколи в ньому не скривдив ніхто би нікого не ранив цілуєш мене в чоло а я усміхаюся сонно і знічено за все тобі дякую і засинаю при тобі дитиною

בוהדנה מטיאש – המשוררת, הסופרת והמתרגמת האוקראינית בוהדנה מתיאש ילידת קייב 1982 היא זוכת פרסים ספרותיים לאומיים ובין-לאומיים רבים. 
היא בוגרת התוכנית לתואר השני בפילולוגיה, היסטוריה וספרות משווה של האוניברסיטה האוקראינית המפורסמת – אקדיית קייב-מוהילה, במסגרת זו חיברה עבודה תחת הכותרת "שתיקה כטקסט: מהידוק לדיאלוג". כמו כן, סיימה את האספירנטורה של אותה האקדמיה. בוהדנה התפרסמה בעקבות שני ספרי שירה – "תמונות לא מפותחות" (קייב, 2005) והספר שהפך לסנסציה באוקראינה ומחוצה לה – "שיחות עם אלוהים" (לביב, 2007), קטעיו תורגמו לסלובקית, בלארוסית, פולנית, אנגלית וגרמנית. בשנת 2011 פרסמה אוסף שירה נוסף "הכלבים האהובים עליך וחיות אחרות". מתגוררת ועובדרת בקייב. היא מתרגמת מפולנית ובלארוסית, עורכת של הוצאת הספרים והמגזין "ביקורת" ונציגת כתב העת "המגזין האוקראיני" (פראג).