פִּתְאוֹם אַתְּ מְבִינָה מָה בְּדִיּוּק קָרָה אָז הִתְבַּהֵר כְּאִלּוּ שַׁיָּרָה עָבְרָה וְאָבָק שָׁקַע עַל הַכְּבִישׁ הַשָּׁבוּר מְפַחֶדֶת לְהִזָּכֵר אֲבָל נִזְכֶּרֶת מַבִּיטָה אָחוֹרָה כְּאִלּוּ לָרִאשׁוֹנָה וְכָאן כְּבָר שָׁנָה אַחֲרֵי שָׁנָה אֵין אַף אֶחָד אני לא זוֹכֶרֶת אָבִיב כָּל כָּךְ כֵּן אֲפִלּוּ הַשֶּׁלֶג הַזֶּה חַד וְיָשָׁר וּמִתְיַחֲסִים אֵלַי בַּהֲגִינוּת – גּוֹעֲרִים בִּי בְּלִבָּם בְּלַיְב וְהֵם אֲפִלּוּ לֹא קוֹלְטִים לְאֵלּוּ מַעֲמַקִּים הֵם מַגִּיעִים מאוקראינית: גלי-דנה זינגר
зрозумієш раптово що ж тоді відбулося розвиднілось ніби колона проїхала і пил осів на биту дорогу боїшся згадати але згадуєш озираєшся ніби вперше а тут вже котрий рік нікого нема не пам'ятаю такої чесної весни навіть сніг цей – гострий і чесний і чинять зі мною чесно – все виговорюють наживо в серце навіть не помічають якої сягають глибины
אולנה הרסימיוק נולדה ב-1991 בקייב, בת למשורר ואסיל גרסימיוק. למדה בפקולטה לפילולוגיה של אוניברסיטת קייב, עבדה בלשכה האוקראינית של רדיו "חירות". משנת 2017 מתנדבת כחובשת של גדוד הרפואה "הוספיטלירים", עבדה גם באזורי קרבות. זכתה במדליה "על הצלת חיים". כלת פרסי שירה שונים. פרסמה שני ספרי שירה: "חירשות" (2014) ו"שיר בית סוהר" (2020). בנוסף לכך, היא מחברת שותפה של "לוח ההוצאה להורג" (2017), כרוניקת דיכוי פוליטי באוקראינה הסובייטית, ועורכת שותפה של לקט שירים "יורומיידן. כרוניקה לירית". השתתפה בעבודה על הסרט התיעודי "הגדוד הבלתי נראה", על השתתפותן של נשים בפעולות קרביות בדונבאס.