*** :אולנה הרסימיוק

פִּתְאוֹם אַתְּ מְבִינָה מָה בְּדִיּוּק קָרָה אָז
הִתְבַּהֵר כְּאִלּוּ שַׁיָּרָה עָבְרָה
וְאָבָק שָׁקַע עַל הַכְּבִישׁ הַשָּׁבוּר

מְפַחֶדֶת לְהִזָּכֵר
אֲבָל נִזְכֶּרֶת

מַבִּיטָה אָחוֹרָה כְּאִלּוּ לָרִאשׁוֹנָה
וְכָאן
כְּבָר שָׁנָה אַחֲרֵי שָׁנָה
אֵין
אַף אֶחָד

אני לא זוֹכֶרֶת אָבִיב כָּל כָּךְ כֵּן
אֲפִלּוּ הַשֶּׁלֶג הַזֶּה חַד וְיָשָׁר
וּמִתְיַחֲסִים אֵלַי בַּהֲגִינוּת –
גּוֹעֲרִים בִּי בְּלִבָּם בְּלַיְב
וְהֵם אֲפִלּוּ לֹא קוֹלְטִים
לְאֵלּוּ מַעֲמַקִּים
הֵם מַגִּיעִים

מאוקראינית: גלי-דנה זינגר

зрозумієш раптово що ж тоді відбулося
розвиднілось ніби колона проїхала
і пил осів на биту дорогу

боїшся згадати 
але згадуєш

озираєшся ніби вперше
а тут
вже котрий рік
нікого нема

не пам'ятаю такої чесної весни
навіть сніг цей – гострий і чесний
і чинять зі мною чесно –
все виговорюють наживо в серце
навіть не помічають
якої сягають
глибины

אולנה הרסימיוק 
נולדה ב-1991 בקייב, בת למשורר ואסיל גרסימיוק. 
למדה בפקולטה לפילולוגיה של אוניברסיטת קייב, עבדה בלשכה האוקראינית של רדיו "חירות". 
משנת 2017 מתנדבת כחובשת של גדוד הרפואה "הוספיטלירים", עבדה גם באזורי קרבות. זכתה במדליה "על הצלת חיים". 
כלת פרסי שירה שונים. פרסמה שני ספרי שירה: "חירשות" (2014) ו"שיר בית סוהר" (2020). 
בנוסף לכך, היא מחברת שותפה של "לוח ההוצאה להורג" (2017), כרוניקת דיכוי פוליטי באוקראינה הסובייטית, ועורכת שותפה של לקט שירים "יורומיידן. כרוניקה לירית". 
השתתפה בעבודה על הסרט התיעודי "הגדוד הבלתי נראה", על השתתפותן של נשים בפעולות קרביות בדונבאס.

אולכסנדרה שבצ'נקו: ***

עוֹלָמִי נוֹשֵׂא הַדָּם
בְּשֶׁקֶט שׁוּב מְפֻלָּג
לָעוֹרְקִים זוֹרְמִים אֶל עֵבֶר
חֶרְסוֹן,
פְרַנְקִיבְּסְק,
קִיִב,
חַרְקִיב,
אֵין מַעֲנֶה.

מאוקראינית: אולכסנדר אוורבוך

мій кровоносний світе,
в тиші знов поділений
на судини –
до Херсону;
до Франеку;
до Києва;
до Харкова;
не відповідає.

צילום עצמי של המשוררת

אולכסנדרה שבצ'נקו (1986) – קריוביולוגית ומשוררת אוקראינית דו-לשונית הכותבת באוקראינית וברוסית. פרסמה שלושה ספרי שירה. יצירותיה פורסמו באנתולוגית ובכתבי עת ספרותיים רבים. 

מרתה מוכנצקה: ***

הַמַּפְחִיד מִכָּל הוּא
לִבְלֹעַ גַּרְעִין שָׁחֹר 
כִּי אָז
יִגְדַּל בַּבֶּטֶן
אֲפִלּוּ לֹא אֲבַטִּיחַ - אֵיךְ נֵדַע
אֵיךְ גָּדֵל אֲבַטִּיחַ –  
אֶלָּא עֵץ

הוּא לֹא יִגְדַּל
כְּמוֹ בְּסֶרֶט בְּהִלּוּךְ אִטִּי
אֶלָּא יִקְרַע אֶת כָּל אֵיבָרַי
וְיַשְׁלִיךְ אוֹתִי בְּמרכז הַחֶדֶר

מָה תַּעֲשׂוּ 
כַּאֲשֶׁר תִּרְאוּ אֶת זֶה

אַל תִּצַעֲקוּ:
שִׁמְרוּ עַל קוֹלְכֶם
אַל תִּתְאַבְּלוּ:
לֶאֱכֹל אֲבַטִּיחִים אִתְּכֶם
הָיְתָה הַהַרְפַּתְקָה הֲכִי טוֹבָה
בָּעוֹלָם

מאוקראינית: אולכסנדר אוורבוך

найстрашнiше
проковтнути чорне зернятко
бо тодi
в животi виросте
навiть не кавун — звiдки нам знати
як росте кавун —
а дерево

воно не ростиме
як в уповiльненiй зйомцi
а розтрощить всi мої органи
воно кине мене додолу посеред кiмнати

що ви будете робити
коли це побачите

не кричiть:
бережiть голосята
не журiться:
їсти з вами кавуни
було найкращою затiєю
в свiтi

הצילום של מירוסלבה מוכנצקה

מרתה מוכנצקה (1994) – משוררת ומתרגמת אוקראינית. פרסמה ספר שירים אחד ושורת תרגומים מרוסית ומגרמנית. ילידת עיירת הוסטין. מתגוררת בלביב. 

אולכסנדרה שבצ'נקו: ***

דִּמְדּוּמִים.
גַּם הַיּוֹם רָצִיתִי
לְנַשֵּׁק אֲנָשִׁים עַל כָּךְ
שֶׁהֵם בַּחַיִּים.
כְּמוֹ חַיָּה
הָיִיתִי רוֹדֶפֶת בֵּינֵיהֶם
אֶת הַפָּנִים שֶׁל עַצְמִי.

מאוקראינית: אולכסנדר אוורבוך

сутеніє.
цього дня теж хотілося
цілувати людей за те,
що живі.
наче я звір між ними,
що женеться за власним
обличчям.

צילום עצמי של המשוררת

אולכסנדרה שבצ'נקו (1986) – קריוביולוגית ומשוררת אוקראינית דו-לשונית הכותבת באוקראינית וברוסית. פרסמה שלושה ספרי שירה. יצירותיה פורסמו באנתולוגית ובכתבי עת ספרותיים רבים. 

מרתה מוכנצקה: ***

הַכֶּלֶב אֵינֶנּוּ
לָקַחְתָּ אוֹתוֹ לַיַּעַר
וכש-
זָרִיתָ אֲדָמָה
הַדְּמָעוֹת
צָמְחוּ בַּסֵּתֶר
כְּמוֹ אֲבָנִים
עַכְשָׁו תּוֹרְךָ
רַק שֶׁהַכֶּלֶב
פָּשׁוּט מְכַרְסֵם אֲבָנִים
מְכַרְסֵם אֲבָנִים
אֲבָנִים

מאוקראינית: אולכסנדר אוורבוך

пса не стало
ти вiдвiв його в лiс
i коли
кидав землю
сльози
росли таємно
неначе камiння
тепер твоя черга
тiльки пес
просто гризе камiння
гризе камiння
камiння

הצילום של ליזה ולסנקו

מרתה מוכנצקה (1994) – משוררת ומתרגמת אוקראינית. פרסמה ספר שירים אחד ושורת תרגומים מרוסית ומגרמנית. ילידת עיירת הוסטין. מתגוררת בלביב. 

אולכסנדרה שבצ'נקו: ***

רוֹמַנְטִיקָה זֶה לְהִתְעוֹרֵר בַּלַּיְלָה
וְכָל פַּעַם לְקַוּוֹת  -
זֹאת לֹא תְּחוּשַׁת בֶּטֶן
שֶׁקָּרָה לְךָ מַשֶּׁהוּ
פָּשׁוּט לְגוּף חָסֵר
אַזְעָקוֹת

מאוקראינית: אולכסנדר אוורבוך

романтика це прокидатися уночі
кожного разу сподіваючись
що то не серце щось
передчуває про тебе
а просто організму
не вистачає сирен

הצילום של דמיטרי דמצ'נקו

אולכסנדרה שבצ'נקו (1986) – קריוביולוגית ומשוררת אוקראינית דו-לשונית הכותבת באוקראינית וברוסית. פרסמה שלושה ספרי שירה. יצירותיה פורסמו באנתולוגית ובכתבי עת ספרותיים רבים. 

מרתה מוכנצקה: ***

אִשָּׁה זְקֵנָה
שָׂמָה לֵב שֶׁהַתַּרְנְגוֹלוֹת
לֹא הֵטִילוּ כָּל הַיּוֹם

וּכְשֶׁהִיא מִתְרַחֶקֶת, רָאֲתָה מִתַּחַת 
לְמִיקְרוֹסְקוֹפּ
שֶׁגַּם קוֹרַת הַלּוּל נֶעֶלְמָה.
עוֹד צַעַד אָחוֹרָה – גֶּעוַאלְד!
גַּם הַלּוּל אֵינֶנּוּ
הִיא סוֹבְבָה אֶת הָעֲדָשָׁה שׁוּב
וְנִהְיְתָה
צְעִירָה-צְעִירָה
רָאֲתָה עֶלֶם מְשֻׂפָּם
וְעָבְרָה עַל פָּנָיו

וְהִנֵּה אֲנִי כְּבָר לֹא כּוֹתֶבֶת אֶת הַשִּׁיר הַזֶּה
כְּשֶׁטִּפַּסְנוּ אָז עַל שְׂפַת הַנָּהָר
וּמַיִם דָּלְפוּ מִזִּכְרוֹנֵנוּ
הִכַּרְנוּ מַהוּ נֵטֶל
נֶעֱמַדְנוּ
הִתְבּוֹנַנוּ בָּאֲוִיר שֶׁבֵּין אֶצְבְּעוֹתֵינוּ
לָמַדְנוּ לִסְפֹּר עַד עֶשֶׂר
הָיָה נִרְאֶה שֶׁהָלַכְנוּ אֶל מֵעֵבֶר לִקְצֵה הָעוֹלָם
 בַּמָּקוֹם הַהוּא הִתְגַּלָּה שֶׁגַּם שָׁם
חוֹל
שֶׁגַּם אֲנַחְנוּ לֹא הִרְחַקְנוּ מֵעֵבֶר לְאַרְגַּז הַחוֹל
וּמִשְׁתַּעְשְׁעִים 
מִשְׁתַּעְשְׁעִים

מאוקראינית: אולכסנדר אוורבוך

стара жiнка
помiтила що кури
за весь день не знеслися

вiддалившись у мiкроскопi
побачила
що й банта зникла.
крок далi – ґвалт! –
курника немає
покрутила об’єктив ще раз –
зробилася
молодою-молодою
побачила вусатого юнака
i пройшла повз

i вже я не пишу цього вiрша

коли ми тодi виповзали на берег
i вода витiкала нам з пам’ятi
ми дiзнавалися що таке важкiсть
зводилися
роздивлялися повiтря мiж пальцями
вчилися рахувати до десяти
i йшли здавалося за край свiту
а потiм виявилося що там теж
пiсок
що й ми не заходили далi за пiсочницю
i бавимось
бавимось

הצילום של ולנטין קוזן

מרתה מוכנצקה (1994) – משוררת ומתרגמת אוקראינית. פרסמה ספר שירים אחד ושורת תרגומים מרוסית ומגרמנית. ילידת עיירת הוסטין. מתגוררת בלביב. 

מיכאילו ז’רז’ילו: *

שֵׁם הָאָדָם מֵכִיל תַּוִּים לֹא חֻקִּיִּים
אִי אֶפְשָׁר לִשְׁמֹר אָדָם עִם שֵׁם כָּזֶה
כְּשֶׁמַּצְמִידִים קוֹנְכִיָּה לָאֹזֶן
אֶפְשָׁר לִשְׁמֹעַ אֶת מְסִלַּת הַבַּרְזֶל
צָרִיךְ לַעֲנֹד אֶת הַסִּכָּה בְּצַד שְׂמֹאל
לַחֲקֹר אֶת הָאַרְכִיטִיפִּים שֶׁל קְרוֹנוֹת
עַל חוֹף תַּחֲנַת הָרַכֶּבֶת
מַפַּת הָרְגָשׁוֹת
אַגָּדַת הָרְגָשׁוֹת
אֵיזֶה כְּתִיב מַפְתִּיעַ
כָּתוּב דִּכָּאוֹן
נִקְרָא זִיּוּף
לֹא, לֹא דִּמְיַנְתִּי
צֵל זְרוֹעַ מָנוֹף
סַכִּין נְיָר
רַעֲשֵׁי אֲדָמָה
בְּמַעֲטָפוֹת

מִי מוֹרֵחַ מִשְׁחָה תֶּרְמִית עַל כְּנָפַיִם שֶׁל פַּרְפָּרֵי לַיְלָה
מִי מַשְׁאִיר נַצְנַצִּים עַל כַּפּוֹת יָדַיִם
אַחֲרֵי מְחִיאוֹת
קוֹלוֹת שַבְרִירִיִים מְעֻוָּתִים
חַגִּים בַּאֲוִיר
מִי אֲנַחְנוּ
מָה אֲנַחְנוּ עוֹשִׂים
מָה אֲנַחְנוּ רוֹצִים
אֵיךְ לִמְצֹא אוֹתָנוּ

מאוקראינית: גלי-דנה זינגר

ім’я чоловіка містить неприпустимі символи
неможливо зберегти чоловіка з таким іменем
якщо прикласти до вуха мушлю
можна почути залізницю
булавочку носити треба на лівому боці
вивчати архетипи вагонів
на вокзальному узбережжі
карта емоцій
легенда емоцій
який дивовижний правопис
пишеться депресія
вимовляється нещирість
ні не здалося
тінь важіль
ножичок для сторінок
підземні поштовхи
у конвертах
хто наносить термопасту на нічних метеликів
хто лишає блискітки на долонях
після оплесків
в повітрі кружляють ламкі
почикрижені голоси
хто ми
що ми робимо
чого ми хочемо
як нас знайти

הצילום של יוסיפ הוסק

מיכאילו ז'רז'ילו (נולד ב-1988, רובנה) הוא משורר, אמן מיצג, מארגן אירועי אמנות, מתרגם אוקראיני. 
מחברם של ספרי השירה "משטרת הקארמה" (2014) ו"סמלים פסולים" (2020).
מייסד שותף של האגודה הפואטית התקשורתית "אֶתֶר: שיתוף פעולה תקשורתי בזמן אמת". השירים תורגמו לפולנית, גרמנית, אנגלית, ספרדית, בלארוסית ועברית.

מיכאילו ז'רז'ילו: נֹחַ

רֵיאָלִיזְם מָגִי הָפַךְ לְדָבָר שִגְרָתִי
עַד כְּדֵי כָּךְ שֶׁאֲפִלּוּ 
אַטְלָסִים יָרְדוּ מִמְּקוֹמָם מִתַּחַת לְמִרְפְּסוֹת
וְהָלְכוּ לְפָאבִּים
הָעַמּוּדִים נִפְרְשׁוּ כְּמוֹ מְגִלּוֹת
וְגַם מֵהֶם קָפְצוּ אַטְלָסִים 
הִתְגַּלְגְּלוּ כְּמוֹ ג'וּקִים
אֵלוֹ שֶׁהָיוּ קְצָת יוֹתֵר עֲנִיִּים וְלָכֵן מוּצָקִים יוֹתֵר
הָלְכוּ לְהִשְׁתַּכֵּר בְּפַארְק סְטְרִי
לְכַסֵּחַ אֶת הַצּוּרָה לָאַנְדַּרְטָה שֶׁל יָאן קִילִינְסְקִי
וְקָרְיָאטִידוֹת הָפְכוּ לְבִלְתִּי נִרְאוֹת מֵרוֹב צַעַר
נָמַסּוּ 
מִי בַּאֲוִיר מִי בְּאֶבֶן מִי בַּמַּיִם
וְהָאַחֲרוֹנוֹת שֶׁהָלְכוּ בְּעִקְבוֹת בְּנֵי זוּגָן נָמַסּוּ בְּבִירָה וּבְדַם
בַּקַלְבַדוֹסִים וּבְבֻּרְבּוֹנִים
וּבְלִימְפָה
וְלִפְעָמִים בְּחָלָב

וְהַמּוּצָקִים שֶׁבָּהֶם יָצְאוּ בְּיוֹם הַשָּׁנָה הַ-700
הִצִּיתוּ בִּידֵיהֶם קַרְנַי טְרוֹלֵיבּוּסִים 
כְּמוֹ זִקּוּקֵי דִּי נוּר

וְהָיָה לַיְלָה אַכְזָר
סוּפַת שְׁלָגִים מְשַׁתֶּקֶת
וְהַשָּׁמַיִם זָחֲלוּ מִלְּמַעְלָה כְּמוֹ סְפוֹג מַתֶּכֶת
וְשֶׁלֶג כִּסָּה אֶת הָאֲדָמָה עַד הָאֹפֶק
וְגוּשֵׁי הָאֶבֶן מֵעַל הַגִּבְעָה שֶׁעָלֶיהָ עָמְדָה
עֵינִי הָרוֹאָה הַכֹּל
בָּרְחוּ כְּמוֹ עַכְבְּרוֹשִׁים

וְאַחַר כָּךְ כְּשֶׁהַמְּדִינָה נָמַסָּה כְּמוֹ שֶׁלֶג
וּבָאוּ מַיִם גְּדוֹלִים
הַתֵּבָה שֶׁלָּנוּ עָלְתָה
עַל גַּבֵּי הַגַּלִּים

וְשָׁם לְמַעְלָה 
לָקַח אוֹתָהּ בְּכַף יָדוֹ
כְּמוֹ חֲתִיכַת סַבּוֹן קְטַנָּה
מַלְאָךְ הָאֶבֶן הָעֲנָק


מאוקראינית: גלי-דנה זינגר

ной

магічний реалізм перетворився на буденність
настільки що аж
атланти позлазили з-під балконів
і розійшлися по кнайпах
колони розгорнулися наче сувої
і з них також атланти повистрибували
повисипалися як жуки
трішки бідніші і тому кремезніші
та й собі пішли пиячити в стрийський парк
бити морду пам'ятнику яна кілінського
а каріатиди з горя стали невидимками
розтанули
хто у повітрі хто в камені хто у воді
а найостанніші ті що йшли за своїми чоловіками
розчинилися у пиві та крові
кальвадосах та бурбонах
і в лімфі
а іноді в молоці

а найкремезніші з них виходили на 700-річчя
запалювали у руках роги тролейбусів
як бенгальські вогники

і була люта ніч
крижана заметіль
і небо згори наповзло немов металева губка
і снігом засипало землю до самого обрію
а кам'яні цеглини пагорба на якому стояло моє
всевидяче око
розбіглися як щурі

а потім коли танула країна немовби сніг
і прибувала велика вода
наш ковчег вознісся
на вершечку хвиль

а там нагорі його достоту шматочок мила
узяв на долоню
велетенський кам’яний янгол

הצילום של נטליה מוז'נקו

מיכאילו ז'רז'ילו (נולד ב-1988, רובנה) הוא משורר, אמן מיצג, מארגן אירועי אמנות, מתרגם אוקראיני. 
מחברם של ספרי השירה "משטרת הקארמה" (2014) ו"סמלים פסולים" (2020).
מייסד שותף של האגודה הפואטית התקשורתית "אֶתֶר: שיתוף פעולה תקשורתי בזמן אמת". השירים תורגמו לפולנית, גרמנית, אנגלית, ספרדית, בלארוסית ועברית.

דרינה הלדון: אנשים מתחת לגשר

אָדָם אֶחָד בּוֹנֶה וְהַשֵּׁנִי הוֹרֵס
שְׁנֵי אֲנָשִׁים בּוֹנִים וְהַשְּׁלִישִׁי הוֹרֵס
שְׁלוֹשָׁה אֲנָשִׁים בּוֹנִים וְהָרְבִיעִי הוֹרֵס
אַרְבָּעָה אֲנָשִׁים בּוֹנִים וְהַחֲמִישִׁי הוֹרֵס
חֲמִישָׁה אֲנָשִׁים בּוֹנִים וְהַשִּׁשִּׁי הוֹרֵס
שִׂישָׂה אֲנָשִׁים בּוֹנִים
שִׁבְעָה אֲנָשִׁים בּוֹנִים
שְׁמוֹנָה אֲנָשִׁים
תִּשְׁעָה אֲנָשִׁים
עֲשָׂרָה
אַחַד עָשָׂר
שְׁנַיִם עָשָׂר
שְׁלוֹשָׁה עָשָׂר
אַרְבָּעָה עָשָׂר
////////////// אֲנָשִׁים בּוֹנִים
וְאֶחָד הוֹרֵס
וְאֶחָד הוֹרֵס // הוֹרֵס
// הוֹרֵס // הוֹרֵס
// הוֹרֵס אֶת הַגֶּשֶׁר הַזֶּה
וּכְבָר
עֶשְׂרִים וְשִׂישָׂה אִישׁ מִתַּחַת לַגֶּשֶׁר
עֶשְׂרִים וְשִׁבְעָה אִישׁ מִתַּחַת לַגֶּשֶׁר
עֶשְׂרִים וּשְׁמוֹנָה אִישׁ מִתַּחַת לַגֶּשֶׁר
חוֹל בְּפִי אַלְמָנָה

24/03/2022

מאוקראינית: גלי-דנה זינגר

люди під мостом

одна людина будує а друга руйнує
двоє людей будують а третя руйнує
троє людей будують а четверта руйнує
четверо людей будують а п'ята руйнує
п'ятеро людей будують а шоста руйнує
шестеро людей будують 
семеро людей буду️ють
восьмеро людей
дев'ятеро людей
десять
одинадцять 
дванадцять 
тринадцять 
чотирнадцять  
/////////////// людей будують
а одна руйнує
а одна руйнує//руйнує
//руйнує//руйнує
//руйнує цей міст
і вже
двадцять шоста людина під мостом
двадцять сьома людина під мостом
двадцять восьма людина під мостом
у вдовиному роті пісок

24.03.2022

הצילום של ולנטין קוזן

דרינה הלדון (נולדה ב-1993) – משוררת, סופרת, מתרגמת, חוקרת ואמנית מיצג אוקראינית. זכתה במספר פרסים באוקראינה ובעולם, כגון «Word Coronation» ,פרס אוקראיני-גרמני על שם אולס הונצ'ר ואחרים. מחברת של שני ספרי שירה בשפה האוקראינית. שיריה תורגמו ל-22 שפות. ספרה הדו-לשוני «Radio 'Wojna'» עומד לראות אור בהוצאת Biblioteka Śląska (פולין) בתרגום של יאנוש רדויאנסקי.