:

נורית זרחי: אני יכולה לדבר על זה?

In נקודתיים: 13-14 on 20 בינואר 2015 at 15:55

***
אני יכולה לדבר על זה?
לא, איך פני התקמטו כשעזבת
כאילו גנבתי אהבה בסתר ונתפסתי לאור יום אני דוחה את זה
כמו שגוף דוחה אבר זר
הייתכן שחתמתי באות הראשונה של שמה
אריאדנה חזקה עד לעולל זאת בעצמה לעצמה ואני לשם כך נזקקתי לך השליח של עבודת הגורל
המיתולוגיה היא מפלט שקרי
אבל המקרה האם הוא אמיתי ממנה
היית הקינוח המר של חיי האהבה שלי


בגשם הבית בוער כבועה מבפנים

בגשם נותר הבית מהבהב כבועה
קירותיו נמחקו במים
חומר ארכאי מזמזם בין השמים לארץ
חוצץ חוסם סותם את מהלכי האוויר,
מבטיח ששום תפילה לא תגיע

מכים באפלת החלון גגות נעלמים
בתי השכנים אספלטי מדרכה גם
יצורי החתול הציפור הזבוב נדחקו אל
שולי הקיום אי העולם טובע בגשם
הגשם טובע בתוך הגשם

קורסים קשרי העכביש
צולל הדיבור ומסתחרר זה העצמי
הפיקוס הלימון משוכת הבוגנביל

ניטשטשו את עקבותיהם עד אי ניחוש

הרוזמרין הנענע הוורדים נרחצים
בזעם גזעים ענפים גבעולים
הכל נרחץ חוץ מבדידותי


אבל זכרי קודם היתה ארטמיס

אבל זכרי קודם הייתה איזיס
לפני שהייתה ארטמיס
זו שאהבה אלים
זו שעייפה מגברים
זו שאהבה מכל את ממלכת הרוחות

נושאת על זקיפותה שמש
זו הבנויה לפי מידת כשלוני
להיות מאושרת
את פני המתרחקים מפנים
לשאת

ובכניעת אין סוף
להניח לחיי על צוואר הצביה

ששלחה לעצמה ארטמיס
כשכל המקדשים האחרים כזבו


***
שכחתי את עורב האלבינו
את תיבת המוח שביכולתה לחצות מבול.
חשבתי כבר שאין לי ארץ מלבד האי הבודד של העולם ,ושהגעתי בעידן שלפני או אחרי המשפחות. שכחתי את גבירת הטורקיז ואחיותיה שבחשו בקלדרון את קומתו השנייה יחד עם חצות ועשבי רופא, חשבתי שאלו הלוצינציות כשל אלו הנשים שניתלו במהופך על ענף. או כשל הפיתיות שטבלו עקבן בסמי נהר האורקל , ולא כללתי אותן בפנקס החשבונות, כאילו הן דמיון או רקמה על דש. זה עונשה של השירה שהופכת כזהב מידאס הכל שפה, ומרוקנת את העולם מפלא, מי יחזיר לי אותו עכשיו שאחלוב את העולם במהופך אוותר על הדרך שהופכת חיים אפשריים לאפשר חיים.


***
אז שתיתי היישר מגביע העולם
שאפתי אוויר מהראות הנמסות של הגנים
ובכל זאת רקדתי בנעל מסומרת על לוח הלב

זה מה שהאהבה הניפה את הבתים
מה שאפילו ורד הפלסטיק נבט
לא מנע אז את דובי הקוטב מלרעוב
את מלתעות הגלים מלבלוע כפר או יותר

האהבה החזקה הייתה חלשה
אפילו לחרוט בי את פניך
וכגשם שלג לא ניתן לתפוס בה

אם מפנימיותי נבעו שרידי ארמונותיה
מדוע לא יכולתי לבצר אותם?
אם גאו כמבול מדוע לא שלחתי תיבה
ואם מן האלים
האם התקנאו בי לרגע על חלופיותם,
או שרצו להציג בפני את דוגמת המלאכים שנפלו.


***
הפרחים הלכו ודיברו
והארמון התהפך בתוך המים
המלאכים אם ישנם
קינחו את הטרומבונים שלהם מלחלוחית העננים, ואני חשבתי אולי זה
לא נורא לחיות או למות
כי אם מקרבים את הפנים למוזיקה
אפשר אולי להיכנס לשם
דרך המצח



















מודעות פרסומת