:

רנטה יבלונסקה: המרחק המתאים

In נקודתיים: 3-4 on 19 בדצמבר 2014 at 13:09

אני

חִיּוּ עָקֹם אֶל עַצְמִי בָּרְאִי
הֵי אַתְּ שָׁם,
אַתְּ עִם הַיֵּשׁוּת הַכְּפוּלָה שֶׁלָ

כָּל הַזְּמַן מְחַפֶּשֶׂת
פֹּה וָשָׁם
עֲדַיִן אֵינֵ יוֹדַעַת
מֶה הָיָה קוֹרֶה אִלּוּ

אֵד כִּסָּה אֶת הַזְּכוּכִית
הַפָּנִים אֵינָן נִרְאוֹת עוֹד
הַגּוּף הַנִּכְנָע לַחֹם
מִתְמַסֵּר לְגִּפּוּף הַמַּיִם

מַנְגּיִנוֹת וּמִלִּים
נִשְׁכָּחוֹת זֶה כְּבָר
כֹּה קְרוֹבוֹת לַפָּנִים
עוֹלוֹת עַל דַּל הַשְּׂפָתַיִם

אַחַר-כָּ קוֹר הָרְחוֹב הַגֶּשֶׁם
הָאֹזֶן צָדָה
מִלִּים וּצְלִילִים אֲחֵרִים

פְּנִים הָאוּלָם אָפוּף אֲוִיר
יָבֵשׁ וָחַם
פָּנִים פָּנִים
אֵלֶּה הַזָּרוֹת
וְאֵלֶּה הַמֻּכָּרוֹת
עַכְשָׁיו יַחְדָּיו
וְזֶה טוֹב

אָז מַדּוּעַ מְסָרֶבֶת לְהִתְאַחוֹת
הַצַּלֶּקֶת
לְאַחַר הַחִתּוּ
כִּבְחֹד הָאִזְמֵל


אילו

אֲנִי לֹא מַאֲשִׁימָה אִישׁ בִּכְלוּם
אוּלַי רַק אֶת הַמִּלְחָמָה וְאֶת הַגֶּנִים
וַאֲנִי לֹא מִצְטָעֶרֶת

אֲנִי מַה שֶּׁאֲנִי
אוּלַי יָכֹלְתִּי לִהְיוֹת שׁוֹנָה
אִלּוּ אִלּוּ

מַה שֶּׁנִּתַּן לִי
לֹא בִּזְבַּזְתִּי נִדְמֶה לִי
לַמְּצִיאוּת הַמַּקִּיפָה אוֹתִי
אֲנִי מִתְיַּחֶסֶת תּוֹ שְׁמִירַת מֶרְחָק
אֲפִילוּ שֶׁלְּעִתִּים הִיא אוֹחֶזֶת בִּי בְּמַלְתְּעוֹתֶיהָ

מְשֻׁחְרֶרֶת אַ פְּצוּעָה
אֲנִי מַחֲזִירָה לְעַצְמִי
אֶת הַמֶּרְחָק הַמַּתְאִים
שֶׁהוֹדוֹת לוֹ אֲנִי יְכוֹלָה
לִהְיוֹת אֲנִי עַצְמִי


מידת הזמן

בַּחֲרָדָה בְּתִקְוָה
אֲנִי מְחַכָּה
מַחֲלִיקָה אֶת הַשֵׂיעָר
מְקַנַחַת אֶת הָאַף
מוֹתַחַת אֶת הַחֲצָאִית

מַגְנִיבָה מַבָּט לַשָּׁעוֹן
חָלְפוּ רַק אַרְבַּע דַּקּוֹת
פִּי עֲשָׂרָה יוֹתֵר צְרִיכוֹת לַחֲלֹף
קֹדֶם שֶׁיּוָּדַע לִי
אִם אוּכַל לְהוֹסִיף
לִמְדֹּד אֶת הַזְּמַן
בְּמִדָּתוֹ שֶׁלוֹ.


הר

לֹא מִתְחַשֵּׁק לִי לְטַהֵר
אֶת הָאֲוִירָה שֶׁבֵּינֵינוּ
מֵאִי-הַהֲבָנוֹת נוֹצָר כְּבָר הַר

הָיִיתִי צְרִיכָה לִטְרֹחַ הַרְבֵּה
לְהַבְהִיר לְתַקֵּן לִתְהוֹת
לְגַלּוֹת מִדָּה רַבָּה שֶׁל רָצוֹן טוֹב
הֲבָנָה

לֹא כְּדַאי
הַהַר הַזֶּה מִמֵּילָא
יִתְגַּלְגֵּל עָלֵינוּ
כְּמַפֹּלֶת


טפטוף

טִפְטוּף קַר
תוֹפֵס בָּעוֹר בְּאֶצְבָּעוֹת
רְטֻבּוֹת

הָרְחוֹבוֹת עוֹבְרִים מְטֻשְׁטָשִׁים
צְלָלִיּוֹת הָאֲנָשִים הַמִּתְנַדְנְדוֹת
בְּיָד לַחָה צוֹנֶנֶת
אֲנִי מְכַפְתֶּרֶת אֶת הָאֲפֻדָּה

כָּל הַתְּלוּנוֹת הַכְּנוּסוֹת
הַנִּסְתָּרוֹת עַד כֹּה
הַמֻּדָּחוֹת הַצִּידָּה
יוֹצאוֹת הַחוּצָה בְּרֹב חֻצְפָּה

בָּאֲוִיר הַצּוֹנֵן הַדָּבִיק
גּוֹבֵר חֶשְׁבּוֹן הָעַוְלוֹת
עַל הַהַמְתָּנָה מְלֵאַת הַתִּקְוָה

כְּבָר הָיִיתִי מַעֲדִיפָה שֶׁיִּתַּ
גֶּשֶׁם טָהוֹר גָּדוֹל


מפולנית: יורם ברונובסקי


פלאים

נוֹלַדְתִּי בִּשְׁבִיס תִּינוֹקוֹת
בְּפִי – כַּפִּית בְּקוֹשִׁי מֻכְסֶפֶת
רְחוּצָה בְּמֵי שֶׁלֶג סִבִּיר הַנָּמֵס
עַל תַּפּוּחֵי אֲדָמָה קְפוּאִים וְעַל עֵשֶׁב נִזּוֹנָה
גָּדַלְתִּי

שְׁבִיס הַחוֹרִים הִתְחַלֵּף
בַּכּוֹבַע "רוֹאֶה וְאֵינוֹ נִרְאֶה"
אַחַר כָּ בְּמִגְבַּעַת הַקַּשׁ
גַּם כֵּן מְחֹרֶרֶת

לָכֵן לְרֹאשִׁי יֵשׁ גִּישָׁה לִפְתִיתֵי שֶׁלֶג וּלְטִפּוֹת גֶּשֶׁם
לְדִגְדּוּג רֵיחַ וּלְמַגָּע מְלַטֵּף שֶׁל שַׁלֶּכֶת
הַכֶּסֶף הִתְקַלֵּף מִכַּפִּית הָאֹשֶׁר
רַק מַתֶּכֶת קָשָׁה אֵינָהּ נִכְנַעַת
לְעִתִּים גַּם הָאֹשֶׁר עַצְמוֹ מְחַיֵּ לִי

וּכְשֶׁרָע
הַכּוֹבַע "רוֹאֶה וְאֵינוֹ נִרְאֶה" מְסַיֵּעַ
אַף עַל פִּי שֶׁהִנּוּ מְחֹרָר
הוּא מְאַפְשֵׁר לִי לִבְרֹחַ
לְמֵמָד אַחֵר

אֲנִי מְרַפְּאָה אֶת עַצְמִי בְּתַעֲרֹבֶת פְּלָאִים
וְכָ אֲנִי יְכוֹלָה לְחַכּוֹת
עַד שֶׁמִּתַּחַת לְשׁוּלֵי הַמִּגְבַּעַת
יוֹפִיעוּ עֵינֶי נוֹטוֹת הַחֶסֶד.


מפולנית: גלי-דנה זינגר





































מודעות פרסומת