:

ישראל אלירז: העפר העוטף את העיר, האם הוא העיר?

In נקודתיים: 5-6 on 19 בדצמבר 2014 at 16:00

1

הֶעָפָר הָעוֹטֵף אֶת הָעִיר,
הַאִם הוּא הָעִיר?

רָאשִׁי מָלֵא עָפָר הַאִם זֶה אוֹתוֹ הֶעָפָר?

וּכְשֶׁאֲנִי אוֹמֵר:
אַתָּה הַמַּקִּיף הַכֹּל
מְסָרֵב לָקַחַת בּוֹ חֵלֶק,

מָה אֲנִי אוֹמֵר?

הַאִם אֲנִי מְשֻׁתָּק מִן הָעֻבְדּוֹת?

וּכְבָר לֹא,
לֹא לְגַמְרֵי בָּרוּר מֵאֵלָיו
שֶׁמַּשֶׁהוּ מֻכְרָח לָצוּף מִתוֹךְ הַחֹמֶר


2

יֵשׁ כָּאן זֶה לְצַד זֶה אֲבָל
אֵינִי יוֹדֵעַ עֲדַיִן מִי
לְצַד מִי.

אֲנִי בְּתוֹךְ אֲבָל גַּם אַחֲרֵי.

וְאִם תִּשְׁאַל אוֹתִי אֵיךְ
אֲנִי יוֹדֵעַ, יִהְיֶה לִי
קָשֶׁה לְהָשִׁיב לְךָ

וַאֲנִי רוֹצֶה לְדַבֵּר אִתְּךָ עַל כָּךְ
"בְּנֹכֵחוּתָם שֶׁל הָעֲצָמִים".

אַחַרְכָּךְ אֲנִי בָּא אֶל הָעִיר
שֶׁאֲנִי יוֹדֵעַ שֶׁ

הָיִיתִי בָּהּ

וּמְנַסֶּה (וְזֶה לֹא קַל) לְתָאֵר מַה
קּוֹרֶה כְּשֶׁרוֹאִים דָּבַר
כִּדְבַר־מָה

אוֹ כְּשֶׁמְּדַמִּים כִּיס אֵשׁ הַצָּף בָּאֲוִיר מֵעַל הָהָר


3

אִם אָנוּ מְנִיחִים שֶׁיֵּשׁ כָּאן מַה
שֶּׁמִּתְחַמֵּק מֵאִתָּנוּ.

מִיָּד אָנוּ מְאַבְּדִים אֶת הָעִיר עַל הָהָר

("דְּבָרִים אֵלֶּה אֵין הֶכְרָח לַהֲבִינָם").

אָמְרוּ לִי הֱיֵה עֵר לְ
"קוֹל שָׁזִיף נוֹפֵל
בָּעֵמֶק וכו'"

הָיִיתִי.

אָמְרוּ זֶה לֹא יִהְיֶה דּוֹמֶה
לְשׁוּם מַסָּע שֶׁעָשִׂיתָ

זֶה לֹא הָיָה.

עַכְשָׁו, שֶׁהַיּוֹם כְּבָר אָרוּג בָּעֶרֶב,
אֲנִי רוֹצֶה שֶׁמִּישֶׁהוּ יָבוֹא
וְיַחֲזִיק אֶת הַמְּנוֹרָה

עַד שֶׁאֶהְיֵה מֵּאֲחוֹרֶיהָ


4

אֲנִי רוֹאֶה אֲנָשִׁים שֶׁעוֹקְרִים
שְׁתֵי שׁוּרוֹת וְנוֹטְעִים
שׁוּרַת גְּפַנִּים אַחַת

בֵּין שׁוּרָה לְשׁוּרָה הֵם מְנִיחִים שְׁתֵים עֶשְׂרֵה אַמָּה.

כַּחָכְמָה הַמְּקוֹמִית הַזֹּאת שֶׁאוֹמֶדֶת עַל צִדָּם
לֹא תַּעֲמֹד עַל צִדִּי לְעוֹלָם.

וַעֲדַיִן לֹא בָּרוּר לִי
אֵיךְ פְּנֵי הַדְּבָרִים
הֵם הַדְּבָרִים

וּמָתַי צֵל הִיא מִלָּה
נִרְדֶּפֶת לְחוּץ.

הַמּוּסִיקָה מְפַזֶּרֶת פִּתְקֵי:
בְּ ר וּ כִ י ם הַ בָּ אִ י ם אֶ ל הַ שֶּׁ מֶ שׁ.

הַשֻּׁלְחָן מַחֲזִיק אֶת הַבַּיִת וְהַבַּיִת
מַחֲזִיק אֶת הָהָר
בְּרַגְלָיו


5

בָּעֶרֶב (לֹא בְּכָל עֶרֶב) עוֹלֶה זְהַב
הַלִּמּוֹן עַל גְּדוֹתָיו.

יוֹשְׁבִים שָׁעוֹת וְעוֹסְקִים בַּסּוֹדוֹת
שֶׁל "הַמִּשְׁפָּחוֹת הָעֲנָקִיּוֹת שֶׁל
הַדְּבָרִים הַיְּרֻקִים".

אִישׁ שֶׁעוֹבֵר כָּאן מִמָּקוֹם לְמָקוֹם
מַצִּיעַ לָרֶדֶת דָּרוֹמָה
עִם הַיַּרְדֵן

שֶׁאֵין לְהַבְחִין בּוֹ עוֹד.

עַל הַקִּיר הַדְּרוֹמִי מִישֶׁהוּ כָּתַב:
לְהַחֲזִיק אֶת הַשֶּׁקֶט תַּפְקִיד הַפֵלִים.

עֲרֵמַת שִׁירִים לֹא גְמוּרִים עַל כִּסֵּא
הַקַּשׁ הָאַנוֹנִימִי


6

הַמֵּת מַחֲזִיר אוֹתָנוּ אֶל הַמִּיתִי

אֲנַחְנוּ מְדַבְּרִים אֵלָיו וְעָלָיו,
מוֹנִים שְׁבָחָיו, שְׁבָרָיו
כְּדֵי לְהִמָּלֵט

מִן הַפַּחַד לִהְיוֹת בְּתוֹךְ הַמִּיָּדִי,
הַנַּעֲשֶׂה וְנִמְחַק.

זֶה הַזְּמַן הַנָּכוֹן לְהִתְעַסֵּק בָּזֶה.

לִהְיוֹת עִנְיָנִי פֵּרוּשׁוֹ לִהְיוֹת כְּלִי.

לְיַד הַמֵּת יֵשׁ מַשֶּׁהוּ נוֹסָף כְּעֵין
הָרְתִיחָה בַּפְּרִי.

מִתַּחַת לַבַּיִת אֲדָמָה מִמֶּנָּה
עֲשׂוּיִים כְּלֵי הַבַּיִת.

אֲנִי מְתָאֵר זֹאת כְּאִלּוּ
זֶה פְּנִים, זֶה
לֹא

זֶה פָּגַנִי כְּמוֹ גָּדֵר הַנִּפְסֶקֶת
פִּתְאֹם בַּשָּׂדֶה


7

חֵלֶק מִמַּה שֶּׁאֲנִי רוֹאֶה וּמוֹדֵד
עֲדַיִן אֵינוֹ נִרְאֶה

הָעֵצִים מְסִירִים לְאַט אֶת סִנָּרֵי הַצֶּבָע.

יֵשׁ דְּחִיפוּת גְּדוֹלָה בָּאֲוִיר, כָּזֹאת
שֶׁיֵּשׁ בִּשְׂדוֹת תְּעוּפָה אוֹ
בְּחַדְרֵי טָהֳרָה.

אִם תִּשְׁאַל אוֹתִי אֵיךְ
אֲנִי יוֹדֵעַ

יִהְיֶה לִי קָשֶׁה לְהָשִׁיב לְךָ.

בֵּינָתַיִם (בְּתוֹךְ הַחֹם, הַצָּמָא, הַמְאֹרָעוֹת)
צָרִיךְ לְנַסּוֹת לְהִתְפַּלֵּל

(וַאֲנִי יוֹדֵעַ שֶׁזֶּה לֹא מַה
שֶּׁעָשִׂיתִי עַד הֵנָּה)

אוֹ
עִם סַכִּין מִטְבָּח
לַחֲזֹר לְחַדֵּד עֶפְרוֹנוֹת


8

זֶה שֶׁאֵין בְּכֹחִי עוֹד
לִרְשֹׁם אֶת שֶׁ

יֵּשׁ בִּרְצוֹנִי לְהָעִיד עָלָיו

לֹא צָרִיךְ לִמְנֹעַ מִמֶּנִּי
לִכְרֹעַ בֶּרֶךְ.

אֲנִי יוֹדֵעַ שֶׁאֶמְצָא אֶת
מַה שֶּׁאֵינִי יוֹדֵעַ
אֵיפֹה לְחַפֵּשׂ.

עֵינַי מַקְדִּימוֹת אוֹתִי בְּמִשּׁוּשׁ
הַדְּבָרִים, בְּאִיּוּת שְׁמוֹתֵיהֶם.

אֵיךְ אֲנִי יוֹדֵעַ?

קָשֶׁה לִי לְהָשִׁיב לְלְךָ
אֲבָל אֲנִי יוֹדֵעַ שֶׁאֵדַע


9

מִישֶׁהוּ פּוֹרֵץ בִּבְכִי. הוּא בּוֹכֶה
עַד שֶׁיִּגְמֹר.

בֵּין סַכִּין לְמַזְלֵג נֶאֱחֶזֶת שְׁתִיקָה.

הַאִם הֵם חוֹגְגִים אוֹ מַקְשִׁיבִים
לַמּוּסִיקָה גַּם אִם הִיא
טֶרֶם הִגִּיעָה?

נוֹגְעִים זֶה בָּזֶה מִשּׁוּם
שֶׁיֵּשׁ כָּאן יָדַיִם

וְכָל זֶה מֵבִיא אִתּוֹ, מָה?

יָכֹלְתִּי לְדַבֵּר כָּל הָעֶרֶב עַל
"הוּא הָיָּה בָּעוֹלָם וְהָעוֹלָם
לֹא יְדָעוֹ"

וּלְהָגִיעַ אֶל הַדְּבָרִים שֶׁלֹּא בַּעֲבוּרָם
בָּאתִי אֶל הָעִיר.

הַיָּדַיִם בְּתוֹךְ צַלָּחוֹת הַגְּפַנִּים
מְחַפְּשׂוֹת מִלִּים נִרְדָּפוֹת
לַ"עֲבוֹדוֹת עָפָר"


10

הָהָר הַקָּדוֹשׁ לֹא מוֹרִיד גֶּשֶׁם.

הָעַיִן מִתְבַּלָּה כְּמוֹ כָּלְדָּבָר
שֶׁהִיא מַבִּיטָה בּוֹ.

עִנְיָן זֶה מוֹבִיל אוֹתִי לְאָן?

אֵצֵא מִכָּאן עִם כִּיסִים מְלֵאֵי
עֶפְרוֹנוֹת מְכֻסָּחִים.

לָמַדְתִּי לְהַחֲזִיק בָּהֶם כְּדֵי לְהֵאָחֵז.

עַכְשָׁו אֲנִי נוֹתֵן לַהִתְבּוֹנֵנוּת
לְהָרִים אֶת קְצוֹת הָעִיר

הַרְבֶּה מֵעֵבֶר
לֶהָרִים

וְאִם תַּעֲבֹר הַמּוּסִיקָה אֹמַר לָהּ:
מַ לְּ אִ י אֶת הַ כֵּ לִ י ם


ירושלים
ינואר, 2003

















מודעות פרסומת