:

ילנה שווארץ: קרח הכוכבים ושירים אחרים

In נקודתיים: 2 on 20 בנובמבר 2013 at 13:16

* * *

קֶרַח הַכּוֹכָבִים יִדְקֹר,

תִּנְהַם אֵשׁ הַיְקוּם,

בְּנִי אֶת הַגֶּשֶׁר מֵעַל הַקֹּר

וּכְמוֹ סָלָמַנְדְּרָה קוּמִי.

 

בֶּן-אָדָם, פִּצְצַת הַכְּאֵב,

רוֹעֶה אֶת עַצְמוֹ כַּצֹּאן

וְיַצִּיתוּ אֶת הַפְּתִיל

הִיא מִיָּד תִּתְפּוֹצֵץ כָּלִיל

בְּיָגוֹן שָׁחוֹר, שָׁחוֹר מֵאִינְפֶרְנוֹ

וְתִתְגַּלְגֵּל כְּרֹאשׁ הוֹלוֹפֶרְנֶס

אֶל הַכְּאֵב.

וְנִדְמֶה הָיָה שֶׁאָהַבְתְּ אוֹתִי, יְהוּדִית,

לִטַּפְתְּ אוֹתִי, טִפַּחְתְּ. הַחַיִּים, הִשְׁקֵיתֶם אוֹתִי חָלָב,

נְשַׁקְתֶּם, אֲבָל אֶת לַהַב חַרְבְּכֶם הִשְׁחַזְתֶּם

וּבְדָמִי הִסְתַּרְתֶּם, קְבַרְתֶּם

וּבְקִפְלֵי בִּגְדֵיכֶם אֲחַזְתֶּם

וְהִנֵּה – הֲנַפְתֶּם.

וּלְשׁוֹנִי נִדְלְקָה כְּאִילּוּ מִדֶּלֶק,

אֶבְרַח מִכֶּם בָּאֵשׁ כְּמִגַּרְדּוֹם,

מַדּוּעַ, יְהוּדִית, חַיַּי, הִנָּךְ הַמַּעֲרֶפֶת

עִם גַּרְזֶנוֹ שֶׁל הַקַּצָב, עִם הַקַּרְדֹּם.


* * *

אֲנִי – לוֹחֵם, חַיָּל, שֶׁלְּפוֹצֵץ וְלַהֲרֹג,

לִטְבֹּחַ אֶת עַצְמוֹ – זוֹהִי מְלַאכְתּוֹ.

אֲנִי – הַקָּמִיקָזָה הַנִּדְחָק אֶל תּוֹךְ בְּשָׂרוֹ,

בְּשָׂרִי שֶׁבִּשְׁבִילִי מַחֲלִיף מָטוֹס.

לְמַטָּה – הַגֻּלְגֹּלֶת שֶׁל אָדָם

הִבְרִיקָה כְּמוֹ יְרֵחַ הַתַּחְתִּית

שְׁטוּפַת הַמִּמְטָרִים עַד לֹבֶן הַחַרְסִינָה,

טְמוּנָה בָּאֲדָמָה, עִמָּהּ – הַלֶּסֶת הַשְּׁבוּרָה,

מֵעֵין עֲטָרָה הַמְשֻׁנֶּנֶת בִּמְהֻפָּךְ

רְחוּצָה בְּדַם הָאֵל כְּבָר בְּבוֹרָהּ

אַךְ לֹא לָבְשָׁה בָּשָׂר, עוֹדֶנָּה שָׁם קְבוּרָה.

 

זְמַן רַב טֻלְטַלְתִּי בֵּין הַמַּזָּלוֹת,

הָלֹךְ וָשׁוֹב, בְּלִי מַשְׁמָעוּת, לְלֹא תּוֹעֶלֶת,

בּכוֹבַע הַשֵּׂעָר הַבִּלְתִּי מְסֹרָק,

בְּבֶגֶד מְלֻכְלָךְ,

עֵינַי מַאְדִּימוֹת, נִיבַי בּוֹלְטִים מִפִּי,

וְרַק שְׁאֵלָה אַחַת,

נִצְחִית וּכְאוּבָה,

שָׁאַלְתִּי אֶת כֻּלָּם, אֶת כָּל הַבָּא לִקְרָאת.

וְקָם מַלְאָךְ,

כֻּלּוֹ רוֹטֵט כְּמוֹ מֵיתָר:

"דִּבּוּר עַל אֹשֶר וֹמַזָּל, הֲרֵי הוּא מְיֻתָּר

בְּעֵת הַמִּלְחָמָה. הִנֵּה שִׁרְיוֹן וָקֶשֶׁת

וַחֲצוֹצְרָה, וְעוּפִי לַדְּרָקוֹן, לְמַטָּה, עַל הַדֶּשֶׁא.

זִכְרִי תָּמִיד, – אָמַר, – שֶׁחֵיל הָאֵל

אֵינוֹ חָס עַל עַצְמוֹ, אֵינוֹ חוֹמֵל".


* * *

הֵפַקְתִּי מִגְּוִיַּת הָעָם הַיְּהוּדִי

אֶת הָאַבְקָה הַמְסַמֵּאת, וְהִיא – מָרָה,

עִרְבַּבְתִּי בָּרַכּוּת הַסְּלָבִית הַיְּחוּדִית,

נַפְשִׁי יָרְדָה מֵהָרָקִיעַ דֶּרֶךְ הַכּוּר כְּעֵין בָּרָק.

עַל סְמַרְטוּטֵי הַלְּשׁוֹנוֹת וְעַל יְסוֹד הַזֻּהֲמָה

הֲרֵי לֹא אַתְּ גְּדֵלָה אֶלָּא כְּפִילֵךְ חֲמוּר הַסֵּבֶר.

הִתְפַּעֲלוּת – דְּבִיקָה, הַעֲרָצָה – נִדְבֶּקֶת בְּעַצְמָהּ,

אַחַר מוֹתֵךְ הֵן מִתְרַבּוֹת כְּמַגֵּפוֹת הַדֶּבֶר.


* * *

כַּמָּה מֵבִישׁ לְהִזְדַּקֵּן –

אֵינֶנִּי מְבִינָה מָה הַסִּבָּה לְכָךְ,

הֲרֵי אַף פַּעַם לֹא נָדַרְתִּי נֵדֶר

שֶׁלֹּא אֵלֵךְ אֶל לֵיל הַחֲשֵׁכָה,

שֶׁלֹּא אַחֲלִיק אֶל אֹפֶל הַמַּרְתֵּף.

כְּשֶׁאוֹר שְׂעַר-שֵׂיבָה מֵאִיר אוֹתִי, עוֹטֵף,

אֲפִלּוּ לְעַצְמִי לֹא אַעֲמִיד פָּנִים

שֶׁאֶשָּׁאֵר יַלְדָּה לְעִדָּנִים

וּבְכָל זֹאת בְּעַל כָּרְחִי אֲנִי בִּמְבוּכָה –

כֵּן, סִימָנֵי קְמִילָה אֵין לְהַסְתִּיר מֵאִישׁ.

בָּרוּר, מַדּוּעַ זֶה כּוֹאֵב כָּל כָּךְ,

אֲבָל מַדּוּעַ זֶה כָּל כָּךְ מֵבִישׁ, מֵבִישׁ?


האהבה כגוף שלישי

כַּאֲשֶׁר אָמַרְתָּ לִי – אוֹהֵב אוֹתָךְ

עֵינַיִם הִתְרַחֲבוּ וְרָטְטוּ תָּוֵי פָּנִים,

סָקַרְנוּ כָּל אֶחָד אֶת הַשֵּׁנִי

כְּמוֹ חֲתוּלִים מְאֻבָּנִים

בְּתִמָּהוֹן, כְּמוֹ יְרִיבִים.

הַצִּפָּרְנַיִם מוּכָנוֹת לַקְּרָב, הַצֶּמֶר מִסְתַּמֵּר,

נִרְאֶה, צִפֹּרֶן מִי יוֹתֵר חַדָּה,

קוֹל מִי צוֹרֵם יוֹתֵר.

 

מֵעֵבֶר לַפִּנָּה פָּנִיתִי וְהִבַּטְתִּי

עָלֶיךָ, נְטוּיַת צַוָּאר,

נִדְמֶה שֶׁגּוֹרָלֵנוּ כְּבָר

לָנוּד מֵעַל אוֹתָהּ תִּקְרָה

וּלְהַקְשִׁיב לָאַהֲבָה הַמִּתְגַּנֶּבֶת בַּמַּדְרֵגוֹת,

נוֹהֶמֶת, מִתְנַשֶּׁמֶת בִּכְבֵדוּת – וּבְתִגְרָה

עַד לְיַרְקוּת הָעַיִן הַמְלֻבָּה,

בְּתוֹךְ עַצְמֵנוּ לְהַבִּיט, לֹא בָּה.

 

מרוסית: גלי-דנה זינגר

 





































מודעות פרסומת