:

אנרי וולוחונסקי: שממה

In נקודתיים: 1 on 2 בנובמבר 2013 at 00:12

קטעי פואמה בזמן כיווּן התזמורת

1            הַשְּׁמָמָה מַתְחִילָה לְיַד הַמַּיִם

מִשְׂתֲּרַעַת לָרְוָחָה אֶל אֲרָצוֹת רְחוֹקוֹת

מִי יַבְהִיר לָנוּ אֶת מַשְׁמָעוּתָהּ

מִי יְסַפֵּר לָנוּ אֶת חִידוֹתֶיהָ וְאֶת סוֹדוֹתֶיהָ

2            הַשָּׁמַיִם מֵעַל

הַשָּׁמַיִם, הַשָּׁמַיִם וְהַקִּיּוּם

כִּי הַשָּׁמַיִם וְאַתְּ – גַּם הַשָּׁמַיִם וְגַם אִי-הַקִּיּוּם.

הוֹ, הַשָּׁמַיִם!

אֶת שֵׁשֶּׁת הָרְקִיעִים אֲנַחְנוּ מַכִּירִים יוֹתֵר מֵאֲשֶׁר אֶת הָאֲדָמָה הַתַּת-שְׁמֵימִית

הַנְּאוּמִים אוֹדוֹת מַלְאָכִים חוֹדְרִים עָמֹק מִסִּבְלָם שֶׁל בְּנֵי-אָדָם

וּמָה הַטַּעַם לַחְמֹל עַל מַלְאָכִים

נָכוֹן יוֹתֵר – נַעֲנִיק בִּנְדִיבוּת מֵהִתְלַהֲבוּתֵנוּ

לְעַמּוּדֵי הָאָבָק שֶׁל הַשְּׁמָמָה

הַצּוֹעֲדִים לְאַט בְּעִקְּבוֹת הַכְּבָשִׂים הַנְּדִירוֹת

שֶׁל הָעֲדָרִים מְשֻׁלְּלֵי הַחֹפֶשׁ הַמְּקוֹמִיִּים

3            אַךְ מִי הִיא זוֹ

שֶׁתָמִיד שׁוֹמֵמָה

מִי הִיא בִּשְׁמָהּ – אֵינֶנּוּ יוֹדְעִים,

אֲנַחְנוּ רַק יְשֵׁנִים וְרוֹאִים:

4            הַשְּׁמָמָה נוֹבַעַת מִן הַמַּיִם:

נִפְרֶשֶׂת אֶל הַחוֹפִים הַרְחוֹקִים בְּיוֹתֵר

אֶל הַחוֹפִים הָאֲחֵרִים, שָׁם הַכֹּל מַתְחִיל מֵחָדָשׁ – יְחִידָה,

מַדּוּעַ הִיא נִקְרְאָה – שְׁמָמָה, אֵינֶנּוּ יוֹדְעִים, אַךְ חוֹשְׁבִים עָלֶיהָ

וְחוֹלְמִים אֶת חֲלוֹמוֹתֵינוּ.

5            עַכְשָׁיו אַגִּיד כָּךְ:

הַשֵּׁם "שְׁמָמָה" מוֹפִיעַ בָּאֲוִיר

מִי יַבְהִיר לָנוּ אֶת מַשְׁמָעוּתוֹ

וְאֶת מְלַאכְתוֹ? –

מַלְאַךְ הַשֵּׁם הַמַּדִּיף רֵיחוֹת כֹּה נְעִימִים

כְּשֶׁהוּא מִתְכַּסֶּה בַּאֲוִיר? –

הוּא – הַמְמַלֵּא אֶת תַּפּוּחֵי סְדוֹם

בְּצֶמַח הַשִּׁכָּרוֹן הַמְּקוֹמִי הַמִּתְרוֹמֵם?

6            הַצֶּמַח הַמְטֹרָף אוֹפֵף כָּאן אֶת הָאֲוִיר

בְּפֵרוֹתָיו הַכְּתֻמִּים הַצְּהֻבִּים

הַחֲלוּלִים

הָרוּח הָעֲמוּמָה

יוּצֵאת כֻּלָּהּ אֶל גִּבְעוֹת הָאָבָק בַּזְּרָעִים

וְהָאֵד הַמִּתְעַטֵּף בְּאַרְגָּמָן

כְּעֶרֶב מֵעַל הַגְּבַהִים הַשְּׁטוּחִים שֶׁלָּהֶן

כְּשֶׁהָאֲוִיר כְּבָר אַחֵר מִשֶּׁהָיָה בַּצָּהֳרַיִם.

7            אֲנַחְנוּ מִתְרַחֲקִים עוֹד וְעוֹד מִן הַמַּיִם

8            הַפֵּרוֹת הַלָּלוּ

גְדֵלִים עַל צֶמַח-הַשִּׁכָּרוֹן שֶׁגָּבְהוֹ כְּקוֹמַת אָדָם וָחֵצִי.

וּבָעֶרֵב שׂוּמָה עָלֵינוּ לִרְאוֹת בַּמֶּרְחָק גְּווָנִים מְשֻׁנִּים לְמַדַּי.

הִנֵּה קִצְבּוֹ הַמָּלֵא שִׁגָּעוֹן:

9            הַאִם הָרוּחַ מִן הַמַּיִם הִתְהַוְּתָה

אַךְ לֹא נָשְׂאָה אֶת הַלַּחוּת עִמָּהּ –

וּמִי יַבְהִיר לָנוּ אֶת מְלַאכְתָהּ

וְאֶת מַשְׁמָעוּת הָאַכְזָבָה הַיְבֵשָׁה שֶׁל הַדִּמְעָה שֶׁלָּהּ

כְּשֶׁעָבִים נִצְבָּרִים בַּמַּעֲרָב

וּמִתְפַּזְּרִים בַּדָּרוֹם, בְּלִי לַעֲבֹר חֲצִי מַעְגָּל לְפָחוֹת – בְּקשִׁי רֶגַע –

בְּכִוּוּן לֵב הָרוּחַ שֶׁלִּי רְווּי הַצָּמָא?

10          נוֹתַר לָנוּ רַק לִצְפּוֹת בַּתַּפּוּחִים:

מִבַּחוּץ הֵם מֻרְכָּבִים מִמַּעֲטֶה דַק

וּבפנִים הֵם – אֲוִיר בִּלְבַד.

אוֹמְרִים שֶׁאֵיפשֶׁהוּ כָּאן הֵחֵל חִשּׁוּב הַשְּׁמָמָה.

11          נַאֲמִין וְנַעֲמֹד וְנִכָּנֵס אֶל עֶצֶם גּוּף הַשְּׁמָמָה

וְנִתְבּוֹנֵן סָבִיב.

הַבֹּהַק הַמְרֻחָק שֶׁל הַמַּיִם שָׁם בָּמָּקוֹם בּוֹ הִתְחַלְנוּ

אֶת תַּהֲלוּכָתֵנוּ הַיְסוֹדִית רַק מַזְכִּיר לָנוּ עַתָּה

שֶׁגַּם מַרְאִית הָעַיִן הַזֹּאת, הַנֶּעְלֶמֶת, מָתַיְשֶׁהוּ נִקְרִאָה

בְּגַאֲוָה – הַיְסוֹד.

מִכָּאן וְאֵילָךְ הִיא תִּשָּׂא כִּנּוּי אַחֵר.

אֵיזֶה תַּעְתּוּעַ, אָמְנָם כֵּן, כֶּסֶף אוֹ כַּסְפִּית

שֶׁל חֲלוֹם

הַכֶּסֶף הַחַי וְהַכָּבֵד

אוֹ הַכַּסְפִּית הַמְרֻחֶקֶת

וְגַם הִיא, אִם לְהִסְתַּכֵּל הֵיטֵב, כְּבָר אֵינֶנָּה קַיֶּמֶת.

12          לֹא עַלְעוּל הָרוּחַ וְלֹא לַחוּת הַמַּיִם, עָלֵינוּ לְהוֹדוֹת,

הֵם זֶרַע הַשְּׁמָמָה

כֵּן – גְּבוּל אַחֵר בַּיְסוֹדוֹת

בָּהּ – לֹא – הִיא מַקְדִימָה

בֵּינְתַיִם הִיא רַק לוֹמֶדֶת לְדַבֵּר, אֲבָל עֲתִידָה לְצַלְצֵל,

לָשִׁיר וּלְיַלֵּל בַּדְּמָמָה

13          תִּפְרַח, תִּפְרַח, סַמִי שֶׁל שִׁגָּעוֹן

בְּפֵרוֹתָיו שֶׁל שִׁכָּרוֹן

רֵיק מֵחֲלוֹם, כּתֹם מִפְּרִי אֲפַרְסְמוֹן,

כָּסוּף מִכֶּסֶף, מִכַּסְפִּית, מֵאַנְטִימוֹן.

הַשִּׁכָּרוֹן הַזֶּה הוּא לֹבֶן הַזִּכָּרוֹן עַל הַיָּם הַבִּלְתִּי יָדוּעַ בִּמְקוֹמוֹתֵינוּ

מַעֲטֶה הָעֲרָפֶל – וּשְאָר תּוֹפָעוֹת לַחוּת מְאוֹתְתוֹת,

אֲפִלּוּ שְׁחָפִים.

לוּ תְּחַשֵּׁב הַמִּלָּה "שְׁמָמָה" אֶת חִשּׁוּבֵי מְקוֹרוֹתֶיהָ

מִגְּרוֹנוֹ הַלַּח שֶׁל הַמְשׁוֹרֵר.

אַךְ לַשָּׁוְא נְשִׁימָתוֹ מְשִׁיבָה אֶת יִלְלָתוֹ הַסּוֹדִית,

אֶת מַשְׁמָעוּתוֹ חֲדוּרַת הָרוּחַ

אֶל הַשֶּׁטַח הַמַּזִּיעַ שֶׁל שֵׂכֶל הָרְאִי.

כָּאן פּוֹעֵל רַק הָאֲוִיר הַנִּשְׂרָף בַּמִּלָּה.

14          הַסְּנֶה הַבֹּעֵר (חֲצוֹצְרָה)

נַעֲמֹד עַכְשָּׁיו בְּעֶצֶם מֶרְכָּז שֶׁל הָאֵשׁ

שָׁם עֲנָפֶיהָ הָעֲרֻמִים רוֹקְדִים

מְחָטֶיהָ רוֹקְדִים

פְּרָחֶיהָ הַזְּעִירִים רוֹקְדִים

הַשּׁוֹרָשִׁים מְעַטֵּי תְּנוּעָה מְדַשְׁדְּשִׁים בָּרַגְלַיִם

שָׁרָשֶׁיהָ הַיְבֵשִׁים

כִּמְחָטִים עַל עֲנָפֶיהָ

כִּדְבוֹרִים עַל הַמְּחָטִים

כִּפְרָחִים מְקֻעְקָעִים בִּדְבוֹרִים

שֶׁחוֹגְגוֹת אֶת הַמָּחוֹל הָאַוְרִירִי

שֶׁל אֵשׁ הַתְּנוּעָה הַמִּצְטַלֶּבֶת

עַל חֲלוּלֵי הָעֲצָמוֹת שֶׁל הַסְּנֶה הַסַּלְעִי

כְּמוֹ נְמָלִים דְּבוּקוֹת בַּשְּׂרַף הַחַם

וְאֵשׁ הְדְּבַשׁ שֶׁלָּהֶן

בֵּית הַדְּבַשׁ שֶׁל הָאֵשׁ הַשְּׁקוּפָה

קִרְבֵי הָאֲוִיר הַמְּפַתִּים בְּיוֹתֵר שֶׁל לַהֲבוֹת הַמָּחוֹל

שֶׁל הָאֲוִיר הָאַבְנִי הַמִּתְרַקֵּד

שֶׁהִתְגַּשֵּׁם עַל יְדֵי עַלְוָה עַל הַכְּנָפַיִם הָרִשְׁתִּיּוֹת

שֶׁל דְּבוֹרֵי הָאֵשׁ –

וּמְעוֹפָן – וְהַסְּנֶה שֶׁל מְעוֹפָן – אֵשׁ הַדְּבַשׁ שֶׁל מְעוֹף הַסְּנֶה שֶׁלָּהֶן

יְתָאֵר לָנוּ אֶת צָהֳרֵי הַשְּׁמָמָה.

מרוסית: גלי-דנה זינגר





































מודעות פרסומת