:

סביילי גרינברג: מתוך "יומניפלאות מוסקבה"

In נקודתיים: 9-10 on 27 בינואר 2013 at 15:17

הדף הראשון של "יומניפלאות"

מעל גבולות העיר
עֵדר הארובות.
גלילי עשן נפולים.
נָהָר
עטוף בטון
במהודק
רכוּס בגשרים.

השמים נפרצו מעלינו.
הסמטה
נפתחה
ושוב כורסמה
היא מתפתלת
כמו שִדרה של מנורות פלורסנט.

רעם רחוק ועמום,
נלְכד במבוך של מעמקים מעוקלים.

כיפות מגולפות
על שערים
בשיפועי מדרונות
סגינים מגולגלים היטב על גבם
של היוצאים לקרב
במחבוא הלילי.
כשעיר
הַמִפְלֶצִיפּוֹר
בקשקשי אבן מזדקרים
שקעה
בכיפות-שפות
בצלבים-עוגנים
כדי לשתות
את דכי הים
ולספוג אותו בגלֵי השמיים.

השמיים פתוחים.
והיא דמוית הברבור
משתקפת.
קרני אור
של הפאונה המכונפת הקדומה
מגוללות אחורה.

העיר לפתע צללה.
בעומק ההכחדה.
רק הקתדראלות נמצאות מחוץ לזמן ולמזג האוויר.
כאן, בבניין הזה הייתי לא פעם
בחדרֵי הכניסה, במעליות, בחדרֵי המדרגות בחלומות.
ושוב אני נודד בחורשה המוּכרת
חבוש סחבות
בחודש דצמבר כבר נדדתי
מהירח החדש עד לחידוש המדים
ולא מובן
האִם בפארסה חדשה או במערכון
במתקפת העימותים החדשה
עֶרב כותב שחור על גבֵּי לָבן
שלג כותב לָבן על גבֵּי שחור.



grinberg



מתוך "יומניפלאות מוסקבאיות"

ותיקח ותקרא ותקלוט חזרה.
זה אליךָ נמען מבעד השנים.
עבורךָ הדבר התבהר ונִזְרָה
של חלום אדיסון הגָשמי.

עמידוּת הקיום היא פציעה חמורה.
יום אחד שלטש בריכוז את שמיו.
האמת הלוהטת בזוהרה.
האמת הקשה החצי אטומה.



grinberg2



מוסקבה 1961 – 1962

……………………………

בערוצים
של מאות שנות האבן
המוארות שוב.
הולכים
לאורך מרגלות ההר ההן.
חובה
לעקוף
ולעקוב.
לֵך
חְתוֹך את ההסתגרות.
בערוצים…
בצלעותיהם המוארכות
של רחובות הערב..
—–
הסמטה
נפתחה ושוב נאכלת,
מתעקלת בשִׁדרה של
מנורות פלורסנט.

בערוצים.
תמיד.
עד שלא יזנק ענק הגל.
רעם רחוק, עמום,
לכוד
במבוך
של מעמקים מעוקלים.



מרוסית: גלי-דנה זינגר



grin1



רישומיו של סביילי גרינברג















מודעות פרסומת