:

גלי-דנה זינגר: מי ששותק את העולם

In נקודתיים: 9-10 on 27 בינואר 2013 at 17:30

כפי הגינה הגנן
כפי היגון הגננת היפה
כפי האנחה האחות הרחמנייה
כפי השׁחר השחור דיו האוכמנייה
למדפסת



^^^
תכנני גָנים
בחוץ ובפְנים
גָנֵי תוך כדי כך וגָנֵי מסביב
גָנֵי סחור-סחור וגָנֵי איטיות בלתי נלאית
גָנֵי חצץ וגנֵי מֶלט
גָנֵי רחובות צָרים וגָנֵי חצרות הרוסות
גָנֵי דפנה מאובקת וגָנֵי ד' דפנים
גָנֵי אזדרכת וגנֵי זרחן נשרף על ראש גפרור
גָנֵי עשבים שוטים וגָנֵי אנשים פיקחים
גָנֵי עיוורים שבהם אף קליפת הגזע מדברת
בשפות מחוספסות של המגעים הלא רצויים עם האויב
גָנֵי פרחים מְדברים
וגָנֵי חתולים מְדברים
בכל אדניה ועציץ יישב חתול
יחפור פקעות שורשים בצלים ויחרבן בכל עציץ ואדניה
גָנים עירוניים גָנים אירוניים
גָנים עֵרים וגָנים עָרים שלמות
גָנֵי ערער וגָנֵי ערעור משפטי
גָנים מפליגים וגָנים מופלגים בשנים
מופלגים בעיניי



^^^
עכשיו ברור באיזו לשון דיברה אֶלְזֵה אל חתולֵי רחוב
בלשון האלים הזהים
אֵל זה שווה לאֵל זהה
אחרת איננו זה אֵל כלל וכלל
ובגָנים התלולים של המשפטים החלולים
ובגָנים החלולים של המשפטים התלולים
בזו הלשון דיברה אֶלְזֵה
אקרא לךָ רחוב המדרגות
על שׁם המדרגות שברחוב הזה
אקרא לךָ רחוב המעלות
על שׁם השֶלט על הבית הפינתי
אל תשכח:
אין לי אף אחד חוץ מ
אקרא לךָ הרחוב



^^^
תקימי
גָנֵי חוץ וגָנֵי פְּנים
גָנֵי שֶׁקט מושלם בלבם של פטישי האוויר
גָנֵי קיווי-קיווי גָנֵי ציוצֵי צופית בוהקת
גָנֵי טְרוּ-טְרוּ-טְרוּ של תור מצוי
גָנֵי שישו ושמחו של העֶרב המתקרב גָנֵי קְרע…קְרע… של העורב
גָנֵי קרוא וכתוב על דפים של ספרֵי לימוד קרועים
גָנֵי שֶׁסק בגלעין חוּם חלקלק אחד כראש סייח וגָנֵי בלוט אלון בודד עם חוד אַפּוֹ היחיד
ואֹרֶךְ אַפַּיִם על אנושי
גָנֵי יום ראשון וגָנֵי יום שֵׁני וגָנֵי יום שלישי וכן הלאה
עד שתטעי בחשבון
טעי גָנים
גַן הפעמון וגָן הפעמונית המשוננת
גַן העצמאות וגָן העצמים הבלתי מזוהים
גָנֵי אפור גָנֵי אפור בֶטון
גָנֵי אפור גֵיינְסְבּוֹרוֹ בשערותיך
גָנֵי אפור צמנט גָנֵי אפור פניני
גָנֵי אפור של אֵם הפנינה בכפתורֵי החולצה המשובצת
גָנֵי אפור של אָב הפנינה החול החורק בשיניים
גָן הגשם הגשום מאוד מאוד
גָן הגשם החודר לעצמות
גָן סערות החול
גָן שערות החתול
גָן ההשערות המבטלות
גָן הכעס הכמוס
גָן של חוסר האונים מול שרירות הלב
גָן בו שכנים מדברים מקללים צווחים
גָן בו חתולים צורחים רוצחים אף כשמרְץ כבר נגמר
גָן בו מכל ענף עץ התות ניתלה ראש העיר הקט ומבקש סליחה אצל אמו
וקבלנים קוראים "קובלאי ח'אן" הברה-הברה ולא מבינים דבר
כרגיל
גָן הגשם המחליד את הרלסים של התקרה
תקראי לזה גַן והוא יפרח
פריחה מלבלבת של אפריל
פריחת שקדייה וסרפדת



^^^
אקרא לךָ רחוב המדרגות
על שם המדרגות שברחוב הזה
אקרא לךָ רחוב המעלות
על שם השֶלט על הבית הפינתי
אקרא לך רחוב עולי הגרדום
על שם העלייה הראשונה
על שם העלייה השנייה
על שם העלייה השלישית
על שם העלייה הרביעית
על שם העלייה החמישית
כאן יד אחת לא תספיק
וביד שנייה אשיג לי
פאה נוכרית בצבע סיגליות
אחבוש כובע טמבל ואוזנֵי ארנבת וורודות
ובאוזן שלישית אשיג לי קלטת סרטים כחלחלים
עכשיו אזדקק
כמו כל כלב טוב רק לרגל חמישית
אל תקרא לי רחוב אֶלְזֵה



^^^
ובמלאות מאה שנה
(לצאת ספרה)
האֵלים נתנו לה
מתנה
קופסה שחורה
עטופת ניירִישְׁרוּשׁ
קשורה
בסרט אילם
ובה עוד קופסה
ובתוכה עוד קופסה
ובה נְשִׁיקָתָמוּז
ובתוך תוכה עוד קופסה
כמו הריק שבתוך
קברה
מתחת לשלושת המצבות
Meine Wunder
נְשִׁיקוֹתָמוּת



^^^
רק אלה שיודעים שהניסים אינם קורים
יכולים להאמין בהם.
ואלה שיודעים שהניסים קורים
אינם יכולים להאמין בהם.
מה תבחר?
לי כבר מאוחר לבחור
ניצלתי את חופש הבחירה לאחרונה.



^^^
מי ששותק את העולם
שישתוק בצורה רהוטה יותר
איני יכולה להשתמש בשפה
אבל השפה יכולה להשתמש בי
אם וכאשר רק תרצה
האם תרצה?
ומתי?



^^^
אייה אני בסוֹף?
אני בסוֹף.
ואתה אין סוֹף
אינךָ בסוֹף.
ולא יהיה לךָ סוֹף
ולא תהיה בסוֹף.
אז לא ניפגש בסוֹף.
אהיה לְבַד בסוֹף
אהיה אני בסוֹף
ולא אהיה בסוֹף
ואִם לא אני בסוֹף
האִם לא אהיה בסוֹף
ואִם לא אהיה בסוֹף
האִם לא אהיה בסוֹף
ואִם לא לְבַד בסוֹף
האִם יהיה סוף-סוף סוֹף בסוֹף



^^^
OFF ו-ON
שְני כפתורים תלושים
ממעילו המרופט
של אבא זמן
שתי תרנגולות ממורטות
של הבדיחה הפוליטית
שתי כפרות
יום ולילה



^^^
כל המילים
למי ששותק את העולם
איזה רוחב לב
או איזו מעילה?
ומי שבלם פיו
ובלע את כולן
החסך דבר?
כל המילים
למי ששותק את העולם
ולמי ששבר את השתיקה
כל העולם?



^^^
היא מחפשת את סֵפר התמונות הצבעוניות
על הברכיים ולא מוצאת
לא את הצבעוניות ולא בשחור ולבן
לא את הברכיים
– גם אם תחפש עד לפריחה של ורדי החורים בגרביים שקופות –
רק הסֵפר
– וגם הוא במין נְקבה –
נמצאת
נֶמֶצְקַייָה קְנִיגָה немецкая книга
Die stumme Königin
סֵפר גרמני – המלכה האילמת
רק ענפֵי האלמוגים הכחולים שרים את שירת כאבם
הטמירה ברגלַים הנפוחות.



^^^
האלמוגים המולבנים
למוגֵי לב מגיע לקבלם כנוצות הפחד האלמותי
אולם מוטלת עלינו החובה
לשמור על שׁוּנִיות בעת החרדה כמו על חד-הלשוניות
הנעוצה בפינו

געגוע לערי מולדת
נכחד
כמו אי וולקני
לפני היווצרות של אטול



^^^
חרוזי האלמוגים הורודים נדומו
אחריהם עשיתי את צעדי הראשון בין כיסא לכיסא
"האלמוגים" כתבה
למה התכוונה?



^^^
לא אֶת שיריה אוהַב –
לא אֶת שפתה אבין –
אלא אֶת זקנתה הנקובה
בשיניים החדות של עיר התנכרותי

"רק רציתי כל הזמן
מילים רבות של אהבה לומר
ולמה לא עשיתי את זה?"















מודעות פרסומת