:

דיתי רונן: בשובי

In נקודתיים: 9-10 on 27 בינואר 2013 at 15:58

1.
בֵּיתִי פָּרַשׂ אֶת אֵיבָרָיו לִקְרָאתִי
מַרְחִיב אֶת מִפְתָּנוֹ
מַנְמִיךְ מַדְרֵגוֹתָיו.
קוֹרוֹתָיו חָרְקוּ אֶת שִׁירַת שְׁקִיעָתוֹ
סְדָקָיו נִפְעֲרוּ לְעֶבְרִי
מְזַמְּרִים אֶת חָכְמַת הַזְּמַן.
לְמָחֳרָת שִׂחֲקָה הָרוּחַ בִּכְבִיסַת הַמַּסָּע
וְצִבְעֵי הֶחָצֵר הָיוּ לְצִבְעֵי הַדֶּרֶךְ.



2.
בַּקַּיִץ הַזֶּה הִתְרַצְּתָה חֲצֵרִי
מְפֻיֶּסֶת, שְׁלֵמָה עִם חֲלוֹמוֹתַי.
עֲשָׂבִים שׁוֹטִים הָפְכוּ אַבְנֵי חֵן
חֹשֶׁךְ הָפַךְ לְאוֹר
שֶׁקֶט לְמַנְגִּינָה.
הַבַּיִת נָשַׁם וּפָתַח אֶת לִבּוֹ
סְדָקָיו פָּרְמוּ קִירוֹת
הִתִּירוּ בָּאִים וְהוֹלְכִים
נִכְנָסִים וְיוֹצְאִים.



3.
אֲנִי נוֹשֵׂאת אֶת בֵּיתִי עִמִּי
כְּמוֹ גּוּף רִאשׁוֹן –
הָרָעָב, הַצָּמָא,
הַזְּרוֹעוֹת הַפְּתוּחוֹת
וְקִמְטֵי הַגִּיל.



4.
חַדְרֵי לִבִּי מוּאָרִים הַיּוֹם
פְּרוּצִים לְכָל רוּחַ. אֲנִי
עוֹמֶדֶת עַל קְצֵה הַצּוּק
מְחַכָּה לַמַּשָּׁב הַבָּא.



5.
אֲנִי מְהַלֶּכֶת בְּחַדְרֵי לִבִּי
בִּמְתִינוּת, קַשּׁוּבָה
לִפְעִימוֹת הַשֶּׁקֶט.
בַּחוּץ רוֹעֲמִים תּוֹתָחִים.
אֲנִי מְהַלֶּכֶת בְּחַדְרֵי לִבִּי בִּמְתִינוּת
קַשּׁוּבָה לִפְעִימוֹת הַשֶּׁקֶט.



6.
מֵעֵבֶר לְשֶׁקֶט
שָׁרוּי הַשֶּׁקֶט.
בֵּינֵיהֶם נְהַר הַמְּהוּמָה
רוֹעֵם, חוֹבֵט בְּמִשְׁפְּטֵי הַסֶּלַע,
תַּקִּיף וְאַלִּים וְסוֹחֵף.
אֲנִי פּוֹסַעַת לְאֹרֶךְ הַגָּדָה,
מְפַלֶּסֶת דַּרְכִּי בֵּין
הָעוֹמְדִים מִן הַצַּד,
כּוֹתֶבֶת אֶת שְׂפַת הַמִּדְרוֹן.



7.
בְּלֵב הַכּוֹחַ פּוֹעֵם הָרֹעַ
רוֹדֶה בִּנְתִינָיו.
אֲנִי מִסְתַּגֶּרֶת בַּבַּיִת אֲבָל
הָאִיּוּם דּוֹפֵק עַל דַּלְתִּי
וְהָאֵימָה בְּחַלּוֹנִי.
אֲנִי כּוֹתֶבֶת עוֹד שׁוּרָה,
שׁוּחַת מָגֵן לְהִשְׁתּוֹחֵחַ.



8.
כָּל מַה שֶּׁנָּשַׁם אוֹתִי, כָּל
מַה שֶּׁנָּשַׁמְתִּי,
תָּלוּי עַכְשָׁו עַל בְּלִימָה.
תָּלוּי עַכְשָׁו בִּלְחִיצָה עַל הֶדֶק
בִּלְחִיצָה עַל כַּפְתּוֹר עַל לַחְצַן
מְצוּקָה תָּלוּי בְּמַצַּב הָרוּחַ תָּלוּי
בְּמִי אָמַר מַה בְּמָה אָמַר מִי
תָּלוּי עַכְשָׁו בִּזְמַן הַתְרָאָה
תָּלוּי עַכְשָׁו בָּאֲוִיר
אֲבָל בְּקָרוֹב יִנְחַת בַּחֲצֵרִי
יַחְרִיב אֶת בֵּיתִי.



9.
וְחוּצְמִזֶה שֶׁהַכּוֹתָרוֹת צוֹעֲקוֹת
לִינְץ' גֵּרוּשׁ מִתְקַן כְּלִיאָה וְנִדּוּי
צִטּוּטֵי קִיצוֹנִיִּים מְמֻצְּעֵי צִיּוּנִים
מָדַד עֳנִי פְּעָרִים וַעֲלִיַּת מְחִירִים,
מִישֶׁהוּ מְתַכְנֵן עַכְשָׁו אֶת הָרֶצַח הַבָּא.



10.
אֲנִי כּוֹתֶבֶת עוֹד שׁוּחָה,
מוֹנָה אֶת אַהֲבוֹתַי:
עֵץ פֶּקָן בִּקְצֵה הַגַּן,
שְׁתִילֵי הָעִירִית וְהָרֵיחָן,
נַדְנֵדָה חֲלוּדָה,
שְׁלוֹשָׁה קִנִּים שֶׁל צוּפִיּוֹת,
רֵיחַ מַנְגּוֹ, דִּבְשִׁיּוֹת,
יִלְלוֹת תְּשׁוּקָה שֶׁל חֲתוּלָה,
קִפּוֹד חָצֵר מְפֻחַד,
דֶּשֶׁא שֶׁל סוֹף הַקַּיִץ,
שַׁיְּרוֹת נְמָלִים
וּבַיִת שֶׁסְּדָקָיו שִׁירָה.



11.
בְּתוֹךְ סִדְקֵי הַבַּיִת
חַיִּים הַחֲלוֹמוֹת,
מַעֲמִיקִים וּמִתְגַּבְּהִים.
לִפְעָמִים אֲנִי עוֹשֶׂה בָּהֶם
יָמִים שְׁלֵמִים, נֶעֱלֶמֶת
וְשָׁבָה.



12.
הַבַּיִת שָׁקֵט, וּפָתוּחַ.
הַכֶּלֶב וּשְׁתֵּי הַחֲתוּלוֹת
עַל מַרְבְּצָם. אִישׁ
אֵינוֹ מְנַגֵּן בַּפְּסַנְתֵּר,
אִשָּׁה אֵינָהּ שָׁרָה.
הַחֲדָרִים, אִם נוֹתְרוּ עַל עָמְדָּם
מַמְתִּינִים לַאֲדוֹנָם.



13.
כָּל מַה שֶּׁמֵּעֵבֶר לְדִמְיוֹן
מַבִּיט בָּנוּ בְּהִשְׁתָּאוּת:
אֲנַחְנוּ נְמָלִים קְטַנּוֹת
רָצִינוּ לְהָקִים מוֹשָׁבָה
עַל כּוֹכָב קָטָן וְלֹא צָלַחְנוּ כְּמוֹתָן.
כָּל מַה שֶּׁמֵּעֵבֶר לְאָמָּנוּת
מַבִּיט בָּנוּ בְּהִשְׁתָּאוּת:
הַיָּד הַכּוֹתֶבֶת עוֹצֶרֶת
תּוֹהָה אִם לִכְתֹּב אֶת הַמִּלָּה
אֶת הָעֵדוּת לְמִתְרַחֵשׁ.















מודעות פרסומת

התגובות סגורות.