:

אלכסנדר איליצ'בסקי, נקודא זינגר: סודו של .Joseph Br

In נקודתיים: 8 on 5 ביוני 2012 at 15:49


 

 
כמה מלים במקום אחרית דבר

רעיון הקומיקס נולד בזמן שהותו של אלכסנדר איליצ'בסקי בירושלים בנובמבר 2011, על רקע גל הפרסומים בתקשורת היהודית-רוסית בעניין שאלת השאלות: מה היה יחסו של יוסיף ברודסקי כלפי יהדותו? יותר מכל דבר אחר נדונה קושיית הימנעותו של המשורר הדגול מביקור כלשהו כאן בישראל (שהרי הוא יצא מברה"מ עם ויזה ישראלית), וכן במולדתו, אפילו בתקופה הפוסט-סובייטית. סאשה, לאחר שראה את ספר האמן שלי "שיעורי כתיבה טמאה", הציע לי להפוך את הנושא הלוהט לסדרת ציורים בליווי טקסטים (המלה 'קומיקס' עדיין לא נאמרה), ואפילו הכתיב לי את המשפט הראשון: "הספרות הסובייטית הורגת את הספרות, את האדם ואת העתיד". אחר כך ישבנו פעמיים, החלפנו רעיונות על כוס תה, ציירתי סקיצות לדמותו של ברודסקי. אחר כך סאשה נסע לדרום אמריקה ואני נשארתי עם עפרון ביד ועם האתגר הלא קל. כשעבדתי על הסדרה, כמובן, פניתי לצופה יהודי-רוסי בעל מנטליות ספציפית וידע מסוים, וכלל לא חלמתי אי-פעם על הגרסה העברית עד שכעבור חצי שנה היא באה על דעת עצמה וקבעה עובדות בשטח. באיזו מידה היא "עוברת" גם בשפה אחרת וגם בקונטקסט תרבותי אחר – תשפטו אתם. בנוגע לשירים, בשני מקרים השתמשתי בתרגומיו של עמינדב דיקמן, אבל את רוב הציטוטים נאלצתי לתרגם בעצמי. ועוד הערה אחת: בדימויים שונים לסדרה השתמשתי בשלושת הכרזות הסובייטיות, המוכרות היטב לכל צופה ממוצא רוסי: "אמא מולדת קוראת לך!", "אתה התגייסת?", ו"אל תפטפט!", ובאחת אמריקאית: "אנחנו יכולים לעשות את זה!".

נקודא זינגר

מודעות פרסומת