:

פטיה פתאח: מתוך "הקטלב והשקדיה: וידוא הריגה"

In נקודתיים: 7 on 9 ביולי 2011 at 12:07

* * *
שַׁחְרֵרוּ אוֹתִי הָרֵי יְרוּשָׁלַיִם
לַמָּעוֹף בְּכָאוֹס הַנֵּכָר,
חֵרוּתִי הַבַּת-זוֹנָה עוֹד לֹא מַרְשָׁה לִי
הַשָּׁמַיְמָה לַעֲלוֹת בַּסְּעָרָה

שַׁחְרֵרוּנִי הַנּוֹפִים בָּהֶם שָׁתַלְתִּי
פַּרְדְּסֵי הַקּוֹל וְהֶחָזוֹן
הִתְיַשְּׁבוּת הַכֹּחַ הַנּוֹסְטַלְגִּי
בֵּית הַשֶּׁחִי שֶׁרוֹאִים מֵהַחַלּוֹן

שַׁחְרֵרוּ אוֹתִי הָעֵצִים, בְּעִקָּר הָעֵצִים
מְנִיפַת רְחוֹבוֹת וְרֵיחוֹת שָׁאֲלָה – מָה אִתִּי?
הַשֵּׁמוֹת וְהַכְּלוּב שָׁאֲלוּ – מָה אִתָּנוּ?
עָזַבְתִּי אֶתְכֶם, סְלִיחָה

לֹא עָזַבְתִּי בְּעֶצֶם וְלוּ הַשֵּׁמוֹת –
לִיפְתָּא אֶשָּׂא בַּסַּרְעֶפֶת וּפְלוֹרֶנְטִין –
שַׁחְרֵרוּ אוֹתִי הַבָּמוֹת וְהַמַּעְיָנוֹת

אַל תִּשְׁפְּטִי אוֹתִי, אַדְמָתִי –
בִּפְנֵי מִי עַכְשָׁיו תִּתְפַּשְּׁטִי?

אַל תִּזְרֹק אוֹתִי, הַזִּכָּרוֹן, הַיַּמָּה
לֹא אֶזְכֹּר דָּבָר בְּלֵב הַיָּם
לְבַדּוֹ חָפְשִׁי עִוְרוֹן הַקַּרְמָה
לַחֲלֹב הָעֹקֶץ הַבַּכְיָן

שַׁחְרֵר אוֹתִי, פִיקוּס!
אַל תִּשְׁפֹּט אוֹתִי, פִיקוּס!

שַׁחְרֵרוּ אוֹתִי הַקְּטָלָב וְהַשְּׁקֵדִיָּה
אַתֶּם בִּשְׁבִילִי הַמֶּלֶךְ וְהַמַּלְכָּה
זוֹ שֶׁהִבְטִיחָה – נִהְיֶה הַמֶּלֶךְ, נִהְיֶה הַמַּלְכָּה
בְצִלְּכֶם לָחֲשָׁה

שַׁחְרֵרוּנִי בְּטּוֹב
הַשִּׁקְמִים וְהָאֲשָׁלִים
הֶחֱזַקְתִּי אֶתְכֶם מִילִימֶטֶר מֵהַפָּנִים
אַחַי הֶעָפִים בְּיַפוֹ – הַשַּׁחַף וְהָעֲטַלֵּף
הָיָה לִי אִתְּכֶם כָּל כָּךְ כֵּיף

אַל תִּשְׁפֹּט דַּרְכִּי בִּקְנֵה הַסֶּבֶל
הָעָקָר, לִבְלוּב אִזְדָּרָכוֹת
בְּחוֹל זָהֹב חֲצִי קָבוּר הַסֵּמֶל
עוֹד הַשִּׁיטָּה בּוֹקַעַת מֵהַחוֹל

כְּמוֹ צָמַח בָּר עוֹד מִלּוֹנִי שׁוֹלֵחַ
מְחוֹשָׁיו בְּקֶסֶת הָאֲוִיר;
אַעֲלֶה בְּאוֹב הַסֶּדֶק הַזּוֹרֵחַ
שֶׁנָּטַשְׁתִּי, וְאֶבְכֶּה כְּמוֹ עֲרָבִי

וְעֵצִים חוֹצֵי הָאוֹקְיָנוֹס –
נְתִיבֵי הַיַּעַר בַּנְּיָר –
יַחְגְּגוּ בָּאַטְלַס הַבּוֹטָנִי
כָּל כְּתָבֵי הָעֹקֶץ הַבַּכְיָן

הַפִּסּוּק וְהַדִּקּוּר הַלִּירִי –
תְּעֻזַּת הָעֹקֶץ הַבַּכְיָן,
שַׁחְרֵרִי אוֹתִי, בִּקַּשְׁתִּי, וְסִלְחִי לִי
מְכוֹרַת הָעֹקֶץ הַבַּכְיָן.



* * *
בְּבֹשֶׁת נְעוּרָי לֹא אֶתְפָּאֵר
וּבְפִצְעֵי בַּגְרוּת לֹא אֶשְׁתַּבֶּחַ,
אוּלַי אֶשְׂרַּד – מֵהַצַּלְמָוֶת הַזּוֹהֵר
אֶחְמֹּק בְּנֵס – חָרוּךְ וּמְגֹרֶה –
אוּלַי אֶשְׂרַּד, אַךְ לְעוֹלָם לֹא אֲנַצֶּחַ

בְּדִלּוּגִים יָצָאתִי אֶל הַקְּרָב
חָמוּשׁ בְּנֶבֶל וּבְחֶרֶב צַעֲצוּעַ,
בִּשְׁתֵּי מִלִּים גַּסּוּת וְסֻכָּרִיָּה –
אַל מוּל שֵׁדֵי הַמְּצִיאוּת וְהַמִּצּוּעַ

צָעִיר מִנְשֹׂא נִשְׁאַרְתִּי בַּשָּׂדֶה –
אוּלַי אֶשְׂרַּד – עוֹד יְשֻׁלַּם עָלַי הַכּוֹפֵר –
בְּטַעַם טוֹב וּבְיָגוֹן קוֹדֵר,
בְּטֶרֶם אֶכָּנַע וַאֲשַׁחְרֵר
אֶת עֲלוּמַי לְהֵעָלֵם בְּקַו הָאֹפֶק.



* * *
לֹא אֲנִי הִמְצֵאתִי הֶעְדֵּר אָהֲבָה
לֹא אֶקַּח בְּתֻּמִּי אֶת הָאַחֲרָיוּת
עַל הַגִּלּוּי הַקָּטָן,
כִּי מִצִּיתִי מֶחֱווֹת הַקְּרֶדוֹ
בְּטֶרֶם צָלַחְתִי חוֹלוֹת-אָדָם –
מָאַסְתִּי בְּכָל שִׁירַי

הַחֵרוּת האוּטוֹפִּית,
לֹא כָּכָה תֵּאַרְתִּי אוֹתָךְ –
אִם לֹא מֵחֵפֶץ-הָאַהֲבָה אֲפַטֵּר,
קִוִּיתִי, מֵאַהֲבַת-הַחֵפֶץ, אוּלַי –
אַךְ בִּמְחִיקַת יוֹם וָיוֹם
אוֹתָהּ שְׁאֵרִית סְפוּגַת רִיר
מְכַוֶּנֶת מָחוֹג לְמָחָר
לֹא מַסְפִּיק לוֹמַר "שְׁאֵרִית"

לֹא מַסְפִּיק לְהַגִּיד אֶת הַמָּנְטְרָה
"מָאַסְתִּי בְּכָל שִׁירַי" –
הַמִּלִּים הַגְּדוֹלוֹת
עַל הַפֶּה הַאֹמְרַן בְּמִבְטָא –
יֵצֶר, מָוֶת, זָהָב –
אוֹי לַבַּד הָרָטֹב!
נְשִׁיקַת הַמַּטְלִית הַפְּרוּמָה
לֹא מַסְפִּיק לוֹמַר "דַּי!"

לֹא אֲנִי הִמְצֵאתִי הֶעְדֵּר אָהֲבָה
לֹא אֶקַּח לְעַצְמִי אֶת הַקְּרֵדִיט
עַל גִּלּוּי אוֹתוֹ הַדָּבָר
וְעַל חֹסֶר אוֹנָיו,
כְּשֶׁאֶשְׁבֹת וְאֶשְׁכַּב בְּלֹא נִיעַ
בְּלֵב הַמִּדְבָּר הַחַי
וְאִתִּי הַמִּלִּים הַלֵּאוֹת –
חֶסֶד, כֹּחַ, זָהָב



סוף 2008

כִּי לְכָל הִלּוּלָה – כְּפִילהּ
וּלְכָל אַחֲרִית – עוֹד הֵנְגאוֹבֶר,

כִּי הַיּוֹם הַקָּצָר בַּשָּׁנָה חַג חִידָה לַמָּשִׁיחַ

בּוֹאוּ נִפְתַח אֶת הַמַּתָּנוֹת,
חֲבֵרִים,
וְנִשְׁתֶה לְחַיֵּינוּ
לִפְנֵי שֶׁהַסּוֹף יַעֲבֹר –

מִיָּד בְּתֹם סִיּוּמוֹ יָבוֹא הַקִּנּוּחַ















מודעות פרסומת