:

יונתן לוי: סדאם חוסיין (קטעים מתוך המחזה)

In נקודתיים: 7 on 9 ביולי 2011 at 13:17

פרולוג
(קדמת עדן. קין.)

בְּלִבִּי נִפְתַּחַת מִטְפַּחַת
קִפְלֵיהָ קַוִּים בְּכַף יָד
בֵּין הַבֹּהֶן לַזֶּרֶת מֻנְחַת
טַבַּעַת שֶׁבָּהּ אֲנִי חַד
חִידַת-הַדְרָכָה מְנַבַּחַת
מַצְבִּיעָה לָךְ עַל דֶּרֶךְ אַחַת –
הַחוּצָה מִשַּׁעַר גַּן-עֵדֶן
אֶל הַגַּן לָךְ לָטַעַת לְבַד,
בּוֹ תּוֹלַעַת בּוֹלַעַת הַמֶּשִׁי,
הַקּוּר הֶעָדִין הַמְּיֻחָד,
הַמָּתוּחַ כִּנְהַר גִלְגַמֶשִׁי
וְרוֹטֵט לְךָ בְּתֶדֶר נִרְעַד:

"נְשָׁמָה עֵירֻמָּה, הִתְלַבְּשִׁי,
בְּבִגְדֵי הָאֲבֵלוּת וְהֶחָג ,
וְחִשְׁבִי עַל מְקוֹר הַחִדֶּקֶל,
וְחִשְׁבִי עַל שֶׁפֶךְ הַפְּרָת,
וּדְעִי שֶׁבָּרָאתִי לָךְ רֶגֶל
אֲשֶׁר נִמְנְעָה מִנָּחָשׁ
לִפְסֹק בְּמִדָּה צְעָדַיִךְ,
וְלֹא לְהַקְדִּים הַמְּאֻחָר,
כִּי עֵת לְכָל פְּרִי וַעֲדַיִן
לֹא לְךָ עֵץ-חַיִּים שֶׁעָלָיו
הַצֶּפַע נוֹשֵׁךְ בָּךְ הַבֹּסֶר
הַכּוֹבֵל אֶת הַיֶּלֶד לָאָב."

וְעִם שׁוֹךְ הַיּוֹם, מַעֲרָבָה,
שֶׁמֶשׁ בָּא עַל ג'וֹרְג' בּוּשׁ הָאָב
הַמַּקְפִּיץ אֶת הַבֵּן עַל בִּרְכַּיִם
וּמַשְׂבִּיעַ אוֹתוֹ בִּדְרָכָיו,
לַחְזֹר לְבַסּוֹף לְגַן-עֵדֶן
וְלַשׁוּף הַנָּחָשׁ בְּמַגָּף.

בְּלִבִּי מִתְכַּנֶּסֶת מִטְפַּחַת
וּבִפְנִים יַהֲלוֹם מְשֻׁלְהָב;
הַפַּחְמָן, הַפַּחְמָן, הוּא לוֹחֵשׁ לִי –
הַפַּחְמָן יָקַר מִזָּהָב.

מערכה ראשונה, תמונה א'
בונקר. סדאם, וכפילים א', ב' וג'.


סדאם:           אמרו לי כפילים, מהו בשבילכם סדאם?

כפיל א':         סדאם הוא בשבילי אהיל

                   הסוכך ביני לאור האל

                   ומפיצו, עדין יותר, לכל העם.

סדאם:          אמת דיברת על אורי ועדינותי.

                   על כן אאיר גם עליך בעדנה:

                   מחר תשב על כסאי בכנס המפלגה.

                   ומה הוא סדאם עבורך?

כפיל ב':        סדאם הוא הים

                   סדאם הוא המזח

                   סדאם הוא עיר הנמל.

                   סדאם הוא הסערה בים

                   המטלטלת את נושאות המטוסים

                   וגם המגדלור האחד שמצילם.

                   סדאם הוא סיבה ותוצאה.

סדאם:          ומכיוון שסדאם נדיב עמך היום

                   זכית לדבר עליו גדולות.

                   ביום העצמאות הבא של המולדת

                  אתה תישא את נאומי.

כפיל ב':         (מרכין ראש)

סדאם:           ומה איתך, בן יקיר, כפיל אשר מרוב דמיון שפמי שלי מבקש להצמד לשפתיו שלו ולהיענד?

                    ומה סדאם הוא בשבילך?

כפיל ג':         לא כלום!

סדאם:           לא כלום הוא לא כלום! בכל זאת ביקשתי משהו. דבר!

כפיל ג':         לא כלום!

סדאם:           שמא נעשה ממך לא כלום! דבר, כפיל!

כפיל:            וכי מה הוא בשבילי סדאם? וכי ניתן להשוותו?

                   עם שמש, ים, הרים, עולם?

                   הוא נוכח בכל דבר

                   אך לא מתחת ולא מעל לאלו השמיים

                   יימצא זה המזכירו.

                   ואני, בזכות הנוראה להיות לך כפיל-שרֶת

                   ראוי להיות זה שלא ראוי לך,

                   מתייסר ושטוף-תודה על כך

                   שבכל חייו נידון לכשלון מתוק

                   לדמות לזה שאין דומה לו.

                   סדאם איננו "מה".

                   סדאם איננו "כמו".

                   אין משל לסדאם.

                   אין כפיל לסדאם.

סדאם:           עתה ידעתי כי שיקרו קודמייך,

                   כפילי כזב חנפים שבשל כוונת-הסתר

                   לקנות דבר-רווח לעצמם

                   סילפו את דבר האור אודות עצמי

                   אשר ביקשתי לטעת בגרונם.

כפיל א':         סלח נא!

סדאם:            עוד תמשיך במרד? עוד על עצמך תתמיד להתחנן?

                     במקום לצעוק, "השמד אותי סדאם,

                   "רסק אותי כי אני מראה פגומה,

                   נפצני כדי שלא אחצוץ בינך לבין שיקוף חדש,

                   טהור יותר ממני", אתה הולך ומתחפר בחטאייך

                   כתולעת בצואה.

כפיל ב':         הרוג אותי! שתול בראשי את התבונה החדשה

                    בתוך כדור אקדח כדי שמשמה לא תצא עוד!

סדאם:           לא אמנע ממך חסד. (שולף ומכוון עליו אקדח. משתהה)

                    אני טוב (מרים את האקדח).

כפיל ב':        אני האבן אשר העלתה אבק

                   אלפי שנים באגם-תעתועים

                   מדמה לה שהיא בגן-עדן,

                   עד שלפתע נעקרה ממקומה

                  והונחה במזרקה בגנו של הח'ליף,

                   נשטפת עד אין-סוף

                  במים מתוקים מהחידקל.

סדאם:         (לכפיל א') בֶּרֶך!  (כפיל מושיט ברך. סדאם יורה בה). אני טוב!

כפיל ב':       אני הרגע שבו מבינה דבורה: יש בי דבש.

סדאם:         (מכניס את הקנה לפיו).

כפיל ב':         אושרי ואני רק מצב רוח של סדאם.

כפיל ג':         צאו משכרונות העונג והכאב.

                   הביטו שקטים ויראים בשיעור האמן של השליט.

סדאם:          (יורה בעצמו. נופל. הכפילים משתחווים. חולף רגע. סדאם קם)

                   אני טוב.

כפיל ג':        הגבר שבי חוגג את המפלצת שבו.

                   הוא חוגג כיוון שהוא מנצח אותה כל פעם

                   והוא חוגג כיוון שהיא בלתי מנוצחת.

(שרים): עור לביאות

הָבוּ לִי לֵב
הָבוּ לִי אוֹת
הָבוּ לִי עוֹר לְבִיאוֹת
עוֹר לְבִיאוֹת לַהֲלֹם בּוֹ
הֱיֵה הַיַּהֲלוֹם, הֱיֵה הַיַּהֲלוֹם

הָבוּ לִי עֵט
הָבוּ לִי סוֹף
הָבוּ לִי מַשֶּׁהוּ לִכְתֹּב בּוֹ

הָבוּ לִי נֵץ
אֲהָבוּנִי עוֹד
הָבוּ לִי אֵשׁ שֶׁאֶלְגֹּם
עוֹר לְבִיאוֹת לַהֲלֹם בּוֹ
הֱיֵה הַיַּהֲלוֹם, הֱיֵה הַיַּהֲלוֹם

מערכה שנייה, תמונה ג'
(הפנטגון. ג'ורג' בוש האב ושני בניו, ג'ורג' וג'בּ)

אֲנִי ג'וֹרְג' בּוּשׁ הָאָב
וּמִשְׁקָפַי עָבִים.
חֲזִיתִי בְּתַצְלוּמֵי אֲוִיר שֶׁל נַתַאנְז וּבּוּשַׁהַאר
וַאֲנִי יוֹדֵעַ
שֶׁתַּרְבּוּת הַמִּזְרָח לֹא נוֹעֲדָה לְחֵקֶר הַגַּרְעִין.
עַל כֵּן אֶת יֵצֶר הַהֶרֶס שֶׁלִּי מֵנִיעַ הַחֶסֶד, לֹא נֵפְט.
צְעִיף הַשִּׁירָאִין מִתְנוֹפֵף מַעֲרָבָה בַּחַמְסִין
כִּי חֲלוֹמוֹ הֶעָמֹק שֶׁל שַׁלִּיט הַיָּחִיד
נוֹתָר מִחוּץ לַדְּבָרִים
הַשְּׁמוּרִים לְתַרְבּוּת הָעִיּוּן שֶׁל קְהִלָּה דֶּמוֹקְרָטִית חָפְשִׁית –
לְאֶדִיסוֹן. לְסֶרְגֵי בְּרִין.
וְעַל כֵּן
אַחְרִיב אֶת הַכּוּרִים
אֵלֶּה שֶׁנִּרְאִים
וְאֵלֶּה שֶׁבַּמַּחְשָׁבָה.

מערכה שנייה, תמונה ד'
בונקר. סדאם

קֵץ עִדַּן הַשּׁוֹר.
חָזִי בּוֹכֶה כִּי אֵין בּוֹ גֶּשֶׁם
אֶת כְּאֵבִי חוֹלְקִים חַקְלַאי עִירָאק
כְּבַצֹּרֶת.
נִנְטֶשֶׁת בַּשָּׂדֶה הַמַּחְרֵשָׁה.
גַּאֲוָתִי עוֹמֶדֶת לְהִכָּנַע לְכָךְ
שֶׁאֶת הַשֶּׁפַע יָבִיא הַמַּעֲרָב.
אֲבָל אֵיזֶה שֶׁפַע מֵת בְּמַכְשִׁירָיו!
מִזְדַּעֲזֵעַ הַחִדֶּקֶל מֵהַדַּלּוּת הַחֲדָשָׁה:
זֶהוּ עֹנִי לְלֹא אָדָם עָנִי.
בִּידִידוּת, סַדַאם.

מערכה שלישית, תמונה ג'
בונקר. סדאם

הַסִּבָּתִיּוּת כַּיָּדוּעַ בִּילְיַארְד
שֶׁבָּהּ נִלְחָמִים חֻקֵּי הַטֶּבַע בְּחֻקֵּי הַמִּשְׂחָק.
מִילְיַארְד ג'וּקִים מְחַכִּים
שֶׁאֲנִיסֵם אֶל הַחֹרִים.

הַב לִי נְיַר
הַיּוֹם אָכִין תַּרְשִׁים זְרִימָה
קוֹנְפֶטִי הַשֵּׁמוֹת
יְכַסֶּה עִירִי.
רַק שֵׁם הַגַּנָּב יִצְנַח הָפוּךְ:
בַּגְדָּד בַּסְּתָו.

מודעות פרסומת